X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הפכה משך השנים האחרונות קן צרעות למומרים אקדמאים, שונאי ישראל, משמיציה והורסיה בעולם. מרצים נוסח ניב גורדון ואייל ניר - מקומם מחוץ לאקדמיה הישראלית הציונית וכמובן מחוץ לאוניברסיטת בן-גוריון. איפה הנוער הציוני, הסטודנטים באוניברסיטה והמרצים ששותקים ולא עושים מעשה?
▪  ▪  ▪
פרופ' רבקה כרמי [צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון]
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב איבדה את הלגיטימיות שלה
חיים משגב
החופש האקדמי, שעליו נלחמת רבקה כרמי, נשיאת המוסד האקדמי הנקרא על שמו של ראש הממשלה הראשון, הפך זה מכבר תחת ניהולה לפארסה נלעגת. קבוצה של מרצים, ארכי-ניהיליסטים, כמו ניב גורדון ואייל ניר, הפכו את הקמפוס האקדמי לקרש קפיצה להפצת דעות מטורפות בעליל
לרשימה המלאה

הטלת חרם על מרצים ישראלים, בעקבותיהם גם על מוצרים ישראלים, לא באו לעולם רק מתוך שונאי ישראל הגויים אלא חמור מכך בתמיכה ובגיבוי של מרצים ישראלים, מאוניברסיטאות בארץ הממומנות בכסף ציבורי ומתרומות של יהדות העולם. הכסף הזורם לאוניברסיטאות עבור מחקרים עבור המרצים, כדי לקדם לפתח את המדע של המדינה, מגיע גם ביודעין למרצים אנטי ציוניים, שונאי ישראל ועם ישראל - הגרועים יותר מהמשת"פים שהיו לנו בשואה. שהרי אלה, חשבו וקיוו בנאיביות שלהם או בחושי ההישרדות החייתיים הקמאיים, שיוכלו להינצל מזרועות חיות האדם ואילו המרצים הנאורים שונאי ישראל - רוצים בהשמדתה המדעית והרוחנית של החברה בארץ.
ניב גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון, הוא מסית ומדיח בעל וותק בארץ ובעולם ולמרבה הפליאה, עדיין מקבל משכורת מכובדת מתקציב ציבורי למימון הסתה נגד המדינה. רק בישראל - בדמוקרטיה "המשוגעת" שלנו יכולים להצביע על תופעות מעין אלו. מרצים סוררים, שונאי ישראל, שונאי העם היהודי בארצו - מקבלים שכר מהמדינה. רק בישראל - יכולים חברי כנסת הערביים, דוגמת ח"כ חנין זועבי (בל"ד) - לשוט על "המרמרה" לעזה, לא לראות את פעילי החמאס עם נשק, להאשים את חיילי צה"ל בברוטאליות וירי במסכנים עם רצח בעיניים, ולחזור לכנסת, ללא תגובה הולמת ולהצהיר כי תשתתף במשט הנוסף. אבל למה להאשים אותם - אם יש יהודים גרועים מהם. קחו מספר ציטטות מהמרצה ההזוי אייל ניר - מתוך הפייסבוק שלו: "המפעל הציוני הוא נבלה" - "ישראל ישוב שהוקם על מדינה ערבית", וכן "לשבור את המפרקת" לפעילי הימין, ועוד צימוקים מרים בנוסח זה.
להערכתי - מדובר במחלה אנטי ציונית סופנית שמקורה בתסביך אדיפוס אידיאולוגי, עת הוכש ע"י נחש צפע וקיבל עירוי דם מאנשי חמאס וחיזבאללה. אוי לנו שאלה בנינו מרצינו ופנינו בעולם האקדמאי החיצוני. אבל כמו שהתגברנו ושרדנו את הפרעה, את המומרים באינקוויזיציה בספרד, את "הקאפויים" בשואה והמשת"פים העכשוויים בתוך ומתוך אזרחי ישראל, נתגבר על קומץ מרצים הזויים אלה.
אז אם אפשר לעשות "מרד הקוטג'" - אפשר ואפשר לעשות חרם אקדמי על המרצים הסוטים - על האידיאולוגים ההזויים האלה, עליהם ועל מקום עבודתם ופרנסתם. צריך רק לרצות ולהתארגן בהתאם. ואם כל זה לא מספיק, להלן תזכורת קצרה וממצה מהעבר הקרוב והרחוק. פרופ' שטרנהל ממליץ לפלשתינים, לתקוף את המתנחלים מעבר לקו הירוק ובמיוחד רצוי את הגברים עם הכיפות. אבל רוצחי הילדים, באיתמר, כנראה לא הבינו או לא שמעו טוב את דברי הפרופסור הנאור, פרשו את קריאתו לא נכון ורצחו ילדים קטנים בשנתם רק בשל היותם יהודים.
ועכשיו - תזכרו איפה נתקלתם במשוואה הזאת שיהודים נרצחו ונשרפו רק בשל היותם יהודים ובמיוחד עם זקן פאות וכיפות. המשורר, מחזאי לאור, הבדרן גשש שיקה לוי, לא אוהבים ילדים עם פאות וממליצים לגזור אותם - תזכרו איפה שמעתם וראיתם את זה. העיתונאי גדעון לוי הסובל ממחלה פוליטית אידיאולוגית "סופנית", לאמור: מחלת הפלסטינאיים, שגישתו ומאמריו כלפי המתנחלים נטפו רעל והרס זה שנים, בגיבוי המטרייה של עיתון הארץ, שמזמן עזב את ארץ ישראל ועבר להיות "ארץ אויב". מר גדעון לוי - בהרצאה באירלנד, ליד דגלי פלשתין ברקע (אירלנד התומכת בטרור והטרוריסטים הפלשתינים) - השמיץ את המדינה - הרקובה, המדכאת, המנותקת מהמציאות והמליץ על אישפוז מנהיגיה. ובכן גדעון לוי צודק - מי שמנותק מהמציאות צריך לאשפז אותו ומהר. אבל הראשון שצריך לאשפזו זה גדעון לוי ותומכיו בארץ ובעולם, ואין ספק שבבוא היום שם ימצאו מנוחה ומזור לדעותיהם.
אבל מעל כולם, עמוס עוז - יקיר האליטות הספרותיות, יקיר השמאל הישראלי הנאור, שדעותיו והרצאותיו הן בסיס אידיאולוגי למר"צ או השמאל החדש ורבים רואים בו מעין "גורו" אידיאולוגי שמאלני מתקדם, פישל בגדול - וזה כואב וזה מרגיז. עמוס עוז הצהיר שיקדיש את ספרו על "אהבה וחושך" - שתורגם לערבית לרוצח המורשע ע"י בית המשפט הישראלי מרואן ברגותי - המרצה 5 מאסרי עולם בכלא. להזכיר לציבור הנאור ולתומכי עמוס עוז, מרואן ברגותי, הואשם בסיוע, במימון ובמתן הוראות לרצוח יהודים משני צידי הקו הירוק. על-פי המסמכים שהוצגו בבית המשפט, הוא מעורב ברצח 35 ישראלים, פיגועים וניסיונות וכן הוא עצמו הורשע ב-5 מקרי רצח בפיקודו והוראותיו ועל כך נידון למאסר עולם. עמוס עוז - מקדיש לו את ספרו, תוך הבעת תקווה לראותו "חופשי בקרוב בשלום ובחופש".
ובכן, תחת מסווה תמים זה של תקווה לשלום, רצחו אנשיו של ברגותי, תומכיו, מעריציו, מתנגדיו, את ילדי איתמר ועוד ידם נטויה. האם הסופר הדגול - חי במציאות מדומה, או אי-שם במדבר הפוליטי הפרטי שלו, או שמא "הצביעות", שמאחורי דעותיו ושאיפותיו ההזויות, לאור המציאות שלפנינו, הסיטה את דעתו ומחשבותיו. רבותי! עד אנה הגענו ולאן עוד נגיע, אם אישים אלה ינהיגו וישפיעו על דעת הקהל ומה יקרה אם לא נגיב במהרה. כאשר וועידת הפת"ח - שהייתה לפני כשנה בבית לחם, שבראשה אבו-מאזן - ועל מנהיגיה נמנה הרוצח ברגותי - הצהירו בקבלת החלטותיהם כי:
1. המאבק המזוין - ימשך.
2. לא נוותר על זכות השיבה.
3. ירושלים כולה - בירת פלשתין.
4. איחוד ושת"פ עם חמאס עזה, המבקש להשמיד את ישראל.
ועוד עשרות סעיפים ברוח זאת ומבלי לשנות את תוכן "האמנה הפלשתינית" - שיש בה קריאה להשמדת ישראל, אלה הם הפרטנרים המועדפים של מנהיגי ואישי השמאל, כל זאת על חשבון "הכיפות הסרוגות" וגוש אמונים - שהם לטענתם מטרה לגיטימית לרצח.
האם הם באמת תמימים, ישרי דרך, חולמים או שמא צבועים בעור נחש נוטפי ארס, אנטי ישראלים, אנטי ציונים, אנטי דתיים - המתירים בדעותיהם "דם יהודי", כפי שקרה לא אחת בהיסטוריה היהודית. לדעתי - יש להוקיע ולהקיא את האלמנטים הזרים האלה מתוכנו. אם ע"י חרם אקדמאי נגדי, אם ע"י התארגנות סטודנטים, שלא יאפשרו להם להרצות ולהופיע בהרצאות, כנסים ומקומות פומביים. ליד החופש האקדמי - יש גם חופש לתורמים.
להכות את האוניברסיטאות, המאפשרות למרצים אנטי ציוניים מובהקים בניתוק כספי התרומות. להפיץ בין התורמים - את מאמריהם ודעותיהם של המרצים נוסח גורדון וניר, תומכיהם וממשיכי דרכם ולהפנות אצבע אקדמאית מאשימה לעבר נשיאי האוניברסיטאות שבהן מקננים "נחשי צפע", אנטי ציוניים אלה.

תאריך:  21/06/2011   |   עודכן:  22/06/2011
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אברהם פכטר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עד מתי רשעים יעלוזו
הודעות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב הודעה 
1
לסער "קשר מיוחד" עם רבקה כרמי
הצר סער שמאלני  |  21/06/11 13:04
2
אדישותו של עם היהודי האשם העיק
קורןנאוה טבריה  |  21/06/11 14:04
 
- תארגני הפגנה ואנחנו נבוא
אוהד נתן זהבי  |  21/06/11 16:12
 
- צודק וללא ספק! ל"ת
קורןנאוה טבריה  |  22/06/11 05:29
3
אני לא מכיר בחוקיותו
עמוס עוז  |  21/06/11 16:04
4
כמה שאלות לאברהם פכטר-
אבנר צפוני  |  21/06/11 17:10
 
- דמגוג חוצפן צבוע ופאשיסט
רונן גולדשטיין  |  21/06/11 21:42
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אריאל כהנא
כך התהפך המומנטום. ושינגטון, ברלין, בריסל, לונדון פריס, וכמובן ירושלים ורמאללה מחפשות סולם שיאפשר למחמוד עבאס לרדת מהעץ החד-צדדי. לא מאהבת ישראל הם עושים זאת אלא מהחשש הכבד לפיצוץ בשטח
ראובן לייב
אסון הגז בנתניה הוא רק הספתח    תרחישים נוספים שכמותו הם רק עניין של זמן    זה מה שקורה במדינה שבה לא רק בלוני הגז, אלא גם חוטי החשמל והטלפון חשופים לכל, באורח פיראטי וללא תחזוקה    ומה עם מגדלי הזכוכית הממלאים את הכרך הגדול? אלה פשוט יתמוטטו בתקיפה מן האוויר כמגדל-קלפים
ענבל בר-און
הרעיון של "לתכלית ראויה" הוא לאפשר לנו, עורכי הדין והמשפטנים החברתיים (והסטודנטים שחולמים להיעשות כאלו), לממש את השאיפות ואת הערכים שלנו, מבלי להתפשר על איכות חיינו הכלכלית, שכן כאשר הלשכה אינה מאפשרת מנגנוני תגמול מספקים ל"סיוע משפטי" היא מביעה את השקפתה ש"סיוע משפטי" הוא עיסוק איזוטרי שולי. ולא כך הוא. הוא הסיבה שלשמה התכנסנו לכאן. הוא ה"תכלית הראויה". הרבה יותר מכסף
יצחק מאיר
שני הנוסחים מחברים בין התקווה הטובה כי הברית שכרת האלוהים עם עמו תישמר עם כל בניו ובנותיו ובין התוחלת כי המתים לא יישכחו ולא ייתמו את הזיכרון הקולקטיבי של העם. אין בכך שמץ של חילוניות. זה לא שדה שמצמיח חוחי מחלוקת. זה שדה שכולו פרחים. מי שבחופזו חשב כי "יזכור עם ישראל" מתעלם חלילה מ"יזכור אלוהים" צריך להתפלל כי יזכה שוב למצוא חן בעיני אלוהים ואדם
עו"ד אלון קפלן
מקלטי המס בעולם מאבדים מכוחם והסודיות הבנקאית נחלשת והולכת. זה הזמן להציע חנינת מס לישראלים המחזיקים את כספם בחו"ל ולהבטיח כי עשרות מיליארדי דולרים המוחזקים כיום במדינות שונות בעולם יגיעו לישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il