| |
כשהמניע היחיד שלך היא האנטישמיות!!! לאנשים האלה יש אורח חיים שונה משלך, ב"ה! מה הקשר לאפלייה? הנשים רוצות זאת באותה מידה כמו הגברים. איפה האפלייה? ומי המופלה? גם אני, שאיני "חרדית", נוח לי יותר בהפרדה. ההתחככות בין גברים לנשים בחברה ה"חרדית" מביכה ולא נעימה להם. זה שהעם היושב בציון פרוץ לגמרי, על פי חלומם של ה"ציונים", אינו יכל להצדיק התערבות הממשלה בענייניהם הפנימיים! ועדיין, אני רוצה להבין, איפה ההפלייה? זהו שירות לציבור הרוצה בשירות כזה.
אצלכם חיים ביחד, שוחים ביחד ועושים עוד דברים שונים ומשונים ביחד, זו בעיה שלכם. גם שלנו, כי בגללכם אנו משלמים, אבל, מה הטירוף הזה לראות בכפית הפריצות זכות שלכם? השתגעתם?
אם, למשל, לא תתאפשר שחיה נפרדת, זו תהיה הפלייה, כי, אני לא אוכל לשחות.
החוצפה שלכם עוברת כל גבול! לא אכפת לי לשחות עם סיניות או יפניות או כושיות... אבל, בשום פנים ואופן לא אשחה עם גברים!
ואל תנפנפו את הרוע הטוטאלי שלכם כדגלי מוסר ואכפתיות! |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנה שרה- |
|
| |
כמו שלך וקאופמן ושונאי ישראל אחרים, מובאים במדור דת ומסורת.... איזה קשר יש לאנטישמיות לדת ומסורת? במדור כזה צריכים להתפרסם מאמרים העוסקים בענייני דת, פרופר, בעניינים פנימיים של שומרי דת ומסורת, ולא של מסיגי גבול. בדת ובמסורת צריך להיות העיסוק בעניינים עקרוניים בדת ומסורת, ולא בהשמצות ובהתזת שטויות. גם איני מבינה למה נושאי פלילים, כמו התביעה נגד הרב מוטי אילון משובצת בדת ובמסורת, מה הקשר? האם ב"על צד שמאל" יתפרסמו תביעות נגד אנשי שמאל שרצחו את הילדות שלהם?
ממש, לא מובן מה שהולך פה! |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנה שרה- |
|
| |
כדי להשליט את הרודנות הבולשביקית שלכם על היהודים. ידוע שאצל השמאל כל האמצעים כשרים לכפיית הדוקטרינה שלהם, כולל, רצח. אתם, ממש, מאמינים שאתם הלגיטימיים וכי מותר לכם הכל, מורשת סטאלנין. אז, בדיוק אתם הלא לגיטימיים, אין לכם, אבל, ממש, אין לכם הזכות להיות בארצנו, ואתם מרשים לעצמכם להשתמש בכוחות הבטחון לרדיפת בעלי הבית....
עוזי אורנן - "צריך לתלות את החרדים על עמודי חשמל".
אורי אבנרי - "הגיעה השעה לקבור את החרדים,צריך להכנס למאה שערים עם זח"למים ומקלעים 0.5 ולרסס בלי הבחנה".
אבי כצמן - "בואו נפתור את הבעיה עם המתנחלים כאילו הם היו ערבים, את יצהר ואת תפוח לא צריך רק לפנות אלא צריך לטבוח אותם על נשיהם וטפיהם - מבחינתי זה לא הרג של בני אדם אלא ניקיון של עשבים שוטים".
מאיר שלו - "אנו נגעלים מלבושם השחור של החרדים, מפאותיהן הנוכריות של נשותיהם, הנקרופיליה, העיסוק הכפייתי שלהם בגופות ומתים. רק כלי נשק אחד חסר בארסנל הצבאי והוא ה"תותח הקדוש" שיגמור אותם אחת ולתמיד".
" אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (פרופסור זאב שטרנהל, דבר, 5
" אגיד את זה במילים ברורות: בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת. מנהיגות יהודית במדינת ישראל קיבלה כבר החלטות קשות כשהיה ברור מה האלטרנטיבה, ומנהיגות מדינית בעתיד תצטרך לקבל החלטות כשברור מה האלטרנטיבה
(עמי איילון ידיעות אחרונות, 14.11.03)
" בואו נפתור את הבעיה כאילו הם ערבים. קחו 15 מהם, שימו אותם במעצר מנהלי, ותראו איך השאר לא עושים כלום… הם מוכנים להיהרג? לא. אז אני יותר אופטימי בעניין הזה. כשנשאיר אותם שם לבד, הם יבואו ועוד איך יבואו" .
(אברהם שלום, ראש השב" כ לשעבר, ידיעות אחרונות 14.11.03).
הקצין אמר לו: " מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם… צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה…. מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים" .
(ידיעות אחרונות ל" באב תשנט 12.8.99)
" רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה" ל, והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה "אלטלינה" …לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט"
(מאיר שלו, ידיעות אחרונות יט בחשון תשסג.
" מה שחסר בשעה זו הוא מטה פינוי בראשות אלוף מוכשר ומנוסה, שירכז יחידות מאומנות היטב למשימה ייחודית זו, שיעדה לא רק לנצח על הפינוי, אלא להתמודד נגד כל פרובוקציה שנועדה לגרור את צה" ל למלחמת אזרחים, אפילו זה יהיה כרוך בשפך דם."
(יואל מרכוס, " הארץ" )
" אם צריך אני מוכן לירות למתנחל בין העינים " (הקיבוץ 1995)
" כאן יהיה מרחץ דמים. ותהיה מלחמת אחים, ושנאות שאינן לחינם יתפרצו כגעש אל שדות הפרחים ומרחבי התקוות האבודות…" (שושי נתן, קיבוץ, 4.1.89 (
" אלה לא האחים שלי, הם, לא… ואם יום אחד תהיה מלחמה… אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים ששנים ארוכות לא חציתי ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם, והארץ תשוב ותשקוט. אצא אל הקרב להילחם על ביתי, כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. יירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה. מלחמה בהם, באנש |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנה שרה- |
|
|
4 |
|
| |
"מערכות הארגון הצבאי הלאומי" בכרך "ההגנה הלאומית" - 1931-1937 (דוד ניב): "עם הסכמתoם של כל הנוגעים בדבר בא ביצועה המעשי של התכנית, הוקמו מפקדה ראשית ומרכז לארגון המאוחד, ובראשית תרצ"ג נכנס הסכם האיחוד לתוקפו. למיזוג המלא – איחודם של היחידות ומחסני הנשק – נקבעה תקופה של שישה חדשים....
"... בשביעי של פסח התקיים בתל-אביב כינוס של בית"ר ולאחריו נערכה תהלוכה ברחובות העיר. כשעברה התהלוכה ברחוב אלנבי, רחובה הראשי של העיר, הותקפו השורות, בעיקר שורות הילדים מן השכבות הצעירות, על ידי קבוצות מאורגנות מטעם ה"הסתדרות". המתקיפים באו על הצועדים במטר-אבנים ובאלות, כשהם מכים ופוצעים וקוראים קריאות גנאי. קציר ההתקפה היה 24 פצועים, רובם ילדים בני 12-14.
"... העתונות העברית היומית, פרט ל'דבר' בטאונה של ה'הסתדרות', גינתה בחריפות את המעשה ועירית תל-אביב פירסמה גילוי-דעת, המביע 'רגש של צער עמוק ועלבון לאומי' ומוקיע אותם 'נימוסי אגרוף ואלימות, שאינם לפי רוח עמנו'....
".... בין המתקיפים היו מפקדים וטוראים מן ה'הגנה', ובין המותקפים – חברי הארגון ואף בית"רים וצה"רים חברי ה'הגנה'..... רוזה כהן (אמא של יצחק רבין), מפקדת בכירה ב'הגנה', היתה ממארגני ההתקפה....לעבר פלוגות הצועדים הקטנים'"
המעורבים בארגון ובביצוע ההתקפה סירבו להתנצל ולא היו מוכנים לפצות את הנפגעים.
זה היה סופו של נסיון האיחוד!
וגם סלקציה.....
ה"מרתה וושינגטון" הגיעה ארצה, כשעל סיפונה 321 נוסעים, 11 בית"רים ו-310 חניכי "השומר הצעיר" ו"החלוץ" – חלוקה "הוגנת", על פי צרכיה של ה"סוכנות היהודית" שבדרך זו "בנתה את המדינה".
בתוך אחד עשר הבית"רים היה גם דני בית-המקדש, המתאר את דקותיו הראשונות על אדמת הארץ הקדושה ("ייבנה" סיפורו של דני בית-המקדש, לעזרא יכין אלנקם): "... לא יכלתי לעצור את התרגשותי והשתטחתי על הארץ, מנשק את האדמה. בעודי שוכב כך... הפתיעה אותי חבטה קשה בגבי, ולאחריה עוד אחת ועוד אחת. תוך דקות היה כל גופי חבול וזב דם ממהלומות אגרוף, חבטות-אלה ובעיטות מכאיבות שהונחתו עלי מידי פרחחים צעירים.... גברתנים, שהבעת שנאה על פניהם...., תוך שהם מכים אותי באכזריות, שמעתי אותם קוראים לעברנו קריאות גנאי, שהתקשיתי להבינן, אך היו מלים שחזרו עליהן שוב ושוב, מלים שהדהדו באזני ומוסיפות לרדוף אותי עד עצם היום הזה: 'פאשיסטים! פאשיסטים! אתם הרגתם את ארלוזורוב...'
"חברי נשאו אותי לבית חולים. שכבתי שם ששה ימים קשים וארוכים, כמעט ללא שינה. כאבי הגוף והנפש הדירו שינה מעיני. באתי לארץ ישראל, בהחלטה לשכוח את אירופה האנטישמית, אולם המכות שספגתי על אדמת ארץ ישראל, גרמו לי להעלות זכרונות מרים מעברי.....". |
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנה שרה- |
|