אילו ברל כצנלסון היה יודע איזו מהומת אלוהים (תרתי משמע) יגרום הנוסח שכתב לזכרם של נופלי תל-חי, קרוב לוודאי שהיה מוצא דרך להוסיף לתוכו גם את "צור ישראל”, באותה דרך ששותפו לדרך האידיאולוגית - דוד בן-גוריון עשה בנוסח מגילת העצמאות. הדבר האחרון שאפשר להאשים בו את ברל כצנלסון הוא בחוסר רגישות לערכי הדת היהודית. הוא היה מראשי המתנגדים להתנערות שאפיינה חלק מתנועות הפועלים מהמסורת היהודית, ועמד על-כך שהנוער יחונך לתרבות יהודית. אם כך מדוע הוא פונה בתפילתו לעם ישראל ולא לאלוהים? הוא חש כי חשוב שהציבור הרחב יזכור ויעלה על נס את הערכים שלמענם נפלו גיבורי תל-חי. הקרב בתל-חי (1919) שבעקבותיו נכתב הנוסח הראשון, היה הפעם הראשונה מאז מרד בר-כוכבא שבה יהודים לא נטבחו כצאן, ולא נהרגו במלחמות זרות, אלא נפלו כלוחמים בקרב למען עמם ומולדתם. זה היה הרקע לאמירה בת-האלמוות של יוסף טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו", שהייתה מאז לצנינים בעיני גורמים אנטי-ציוניים שונים. כבר אז עמדה האחיזה האיתנה ב"התנחלויות" באצבע הגליל במחלוקת בקרב הישוב היהודי בארץ. זאב ז'בוטינסקי תמך דווקא בפינוי הישובים, רק משום שלהערכתו בכמות האנשים והנשק שהיו מצויים בהם לא ניתן היה להגן עליהם. ברל כצנלסון ושאר חברי מפלגות הפועלים דגלו בהיאחזות בקרקע בכל מחיר. היום קוראים לזה "ימין קיצוני". כשברל כצנלסון כתב את "יזכור" שלו, הוא שילב בה את הערכים של אהבת הארץ וההקרבה למענה שאפיינו את המעשה של טרומפלדור וחבריו. את הערכים הללו רצה ברל כצנלסון שעם ישראל יזכור, ולא רק את השמות של הנופלים. לכן הוא כיוון את התפילה לעם ישראל. בחייו וגם שנים לאחר מותו, מורשת תל-חי על הערכים שהיא סימלה עדיין הייתה חיה ומפעמת. כל הזרמים מזאב ז'בוטינסקי שכתב את "מדור לדור לא נשפך טהור מדם חורשי תל-חי,” ועד איש השומר הצעיר אבא חושי, שכתב "בגליל, בתל-חי, טרומפלדור נפל, בעד עמנו, בעד ארצנו גבור יוסף נפל.” לא הייתה מחלוקת על הזכות לאדמת המולדת, ועל החובה להגן עליה. היום הערכים הללו נחשבים בחוגים לא מעטים למוקצים. רק מעטים עוד מציינים את י"א באדר, ואיש אינו מדבר בגבורת טרומפלדור וחבריו. ייתכן כי ברל כצנלסון חש כמעט בחוש נבואי את שמתרחש היום, ולכן היה לו חשוב להפנות את תפילתו לעם ישראל למען יזכור. ובאשר לעצם המחלוקת כיצד יש לקרוא את התפילה הזו: אני סבור שהמהומה על נוסח ה"יזכור" נעשתה על-ידי וכדי להרבות ריב ומדון ופילוג בקרבנו בעת שאנו זקוקים לאחדות. יש מחלוקות שלא היו צריכות לבוא לעולם, ומשבאו, אין צורך להכריע בהן. ינהג כל אחד לפי ראות עיניו ומצפונו. כשם שאיש אינו טורח להכריע האם יש להתפלל בנוסח אשכנז או בנוסח ספרד, אין צורך להכריע גם לגבי נוסח תפילת יזכור לחללי מערכות ישראל. אבל אם כבר יש מישהו שהטקסט המקורי של ברל כצנלסון חשוב לו, יטרח נא ויוסיף לנוסח התפילה גם את "ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל." ואת "אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה." שהיו בטקסט המקורי של ברל.