כן. זו זכותי, יותר מזכותו של כל גורם דתי או פוליטי, לדרוש ש 'יזכור עם ישראל' את בני ואת כל הבנים שנפלו למענם ולמען בטחונם במדינת ישראל.
נפתחה תיבת פנדורה.
ואם כבר 'יזכור אלוהים' אז צריך לומר - 'יזכור אלוהי היהודים, הדרוזים, הנוצרים והערבים' - בצה"ל משרתים גם בני דתות אחרות. כל אחד עובד את אלוהיו בדרכו הוא, ואין אלוהים אחד.
מכיוון שאלוהים הוא ישות ערטילאית כל יכולה, לא האדם צריך להכתיב לו מה עליו לזכור. אלוהים זוכר. הוא זוכר שהבנים נפלו על הגנת העם ובטחונו. לעומת זאת - המשפחות השכולות צריכות להתמודד, מתוך כאבן, שלא רק הם ימשיכו לזכור את הנופלים, אלא שכל עם ישראל, בכל דור ודור, יזכרו את אלה שבזכותם הם חיים בביטחון ובחופש פולחן.
שמעתי שיחה בה השתתף ד"ר ישראל תמרי שאמר שמקובל בכל העולם ובכל בתי הכנסת לומר את הפנייה של התפילה אל האלוקים. בית כנסת הוא מקום התפילה לאלוקים וטבעי הדבר שיפנו ישירות אליו. טכסי ימי הזכרון בבתי העלמין, מיועדים לעם ולא לאלוקים. לכן הפנייה צריכה להיות אל העם.
לכן, אני, כאם שכולה, פונה בדרישה להחזיר את הנוסח של 'יזכור עם ישראל..'. אין לי דרך אחרת להנציח את בני, ואין לנו כולנו, משפחות הנופלים, דרך אחרת להנציחם אלא לקבע את זכרונם בלבבות העם, בימי הזכרון, ולבקשם להמשיך ולזכור את בניו שנפלו על קידוש המדינה והשם.