כמו האו"ם, גם "הבנק העולמי" וגם "קרן המטבע הבינלאומית" נוסדו כתגובה ישירה לתוצאות המזוויעות של מלחמת העולם השנייה. המטרה שעמדה לפניהם הייתה לא לחזור עוד לעולם על הטעויות שאפשרו לפאשיזם לשגשג בלב אירופה. בסוף 1944 התכנסו נציגי 43 מדינות בבְּרֶטוֹן ווּדס, ניו המפשייר, כדי לייסד מערך כלכלי חדש, כשהם מקבלים מנדט מפורש למנוע מקרים של התמוטטויות כלכליות , העלולות לפגוע פגיעה אנושה ביציבותה של מדינה. המטרה היא לחלץ מדינה מאימוץ פתרונות, העלולים להצמיח גידולי פרא אימתניים כמו אלו ששטפו את אירופה בשנות האימה של מלחמת העולם השנייה. "הבנק העולמי" יועד לו תפקיד להשקיע השקעות ארוכות טווח בפיתוח על-מנת לחלץ מדינות מעוני, או מדינות שנמצאות בדרכן לקראת מימוש עצמאות מדינית . אחד מיעדי מוסדות אלו לפעול, שלא יעלו על שרטון של משבר כלכלי מדינות , הנמצאות כבר בראשית צעדיהן. "קרן המטבע הבינלאומית" אמורה לפעול כמין בלם זעזועים ברכב הכלכלה של כל מדינה ומדינה , ובמיוחד באותן המדינות העתידות לפסוע צעדים ראשונים כמדינות עצמאיות. כשנראה שהן עומדות על סף משבר, הן עשויות לקבל הלוואות או מענקים מייצבים, שימנעו את המשבר. אני נמנה אל אלו, המביעים כאב על כך ש"קרן המטבע הבינלאומית" ו"הבנק העולמי" לא הגשימו תמיד את החזון האוניברסאלי שיועד להם. אני נמנה אל אלו, שמצטערים על כך ששני המוסדות נרתמו יותר מדי פעמים למימוש החזון של אסכולת נערי שיקגו מיסודו של מילטון פרידמן. ממשלים כמו זו של תאצ'ר בבריטניה ושל רייגן בארה"ב רתמו מוסדות אלו יותר מדי פעמים למטרותיהם וגייסו אותם להגשמת חזון ניאו-ליבראלי שפגע קשות בעיקר בציבור העובדים. אך יש הבדל בין ביקורת כלכלית ובין השתלחויות נטולות רסן ופופוליסטיות של דיפלומטים ישראלים, המאיישים משרות במשרד החוץ, כאילו הם ראשי מטות במפלגת "ישראל ביתנו". יש הבדל בין ביקורת על תפיסות כלכליות ובין התבטאות של שר חוץ של מדינת ישראל נגד מוסדות, שעיקר תפקידן להגיש את מלוא העזרה לכל קהילה וקהילה מדינית. נאומים חוצבי להבות של נושאי משרה רמה במשרד החוץ נגד סיוע כספי מצד "הבנק העולמי" לעם הפלשתיני להקמת מדינתו העצמאית, זה אי הבנת האלף בית של המטרות למענן הוקם מוסד זה. מדיניות החוץ של ישראל זה לא סניף של מפלגת "ישראל ביתנו" בנצרת עלית. שם ראש העיר מתגאה שהוא היה יודע איך לדכא את מחאת אזרחי ישראל הערבים . באותו סגנון בוטה וכביכול פטריוטי מתבטאים שליחי שר החוץ של מדינת ישראל נגד מוסדות של הקהילה הבינלאומית המגישים עזרה לכל חברה במצוקה כלכלית לרבות העם הפלשתיני. הבוטות של שר החוץ שלנו יכולה להתקבל יפה בקבלת פנים, שעורך המאפיונר העומד בראשות המערכת השלטונית באיטליה. הבוטות של הסנשו פנשו של שר החוץ, הנושא בתואר, סגן שר החוץ, יכולה להתקבל במחיאות כפים סוערות בסניפי "ישראל ביתנו" ומפלגות הימין באותה משבצת, אך כואב שבבירות ארצות אירופה, אמריקה, אפריקה ואסיה אין מי שיקשיב לו. התבטאות פרחחית נגד מוסדות פיננסיים של הקהילה הבינלאומית מביישת את מדינת ישראל ומבודדת אותה. קשה להשלים עם עובדה מצערת וכואבת, שאת המקום המכובד, בו התנהלו להן תבונה ועוצמה אינטלקטואלית של אבא אבן, תפסה "מקום של כבוד" בוטות פופוליסטית, רדידות מחשבתית והתבטאויות וולגריות של אביגדור ליברמן, שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתיישר על פיה. ישראל חייבת להציל את עצמה, ומייד!!!