"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" הוא פתגם קולע-בול ככל שהמדובר ב"דים סאם סטיישן" (יהודה הלוי 44-פינת נחלת בנימין), בית האוכל האסיאתי הקטנטן, שממוקם באחד הצמתים הסואנים ביותר של תל אביב.
מי שתר אחר מסעדה מהודרת, מרווחת, עם נינוחות ושלווה סטואית, מוטב שידיר את רגליו ממנה. בסך-הכל יש לנו עניין עם 25 מקומות-ישיבה, המתפרסים על שתי קומות, בבניין צנוע ודל-מראה, שעם קצת דמיון מודרך מזכיר, בעצם, קסרקטין צבאי מימים עברו.
ייצוג הולם אלא שכבר הטעמנו ברישא של הכתבה שאין תוכו של בית האוכל הזה כברו. יותר מכל מסעדה אסיאתית אחרת, שבה ביקרנו אי-פעם בארץ, "דים סאם סטיישן" ראויה לייצג את המטבח הפיליפיני במיטבו. את פני הבאים למסעדה מקדמת, בסבר פנים יפות, השפית והמנהלת הנמרצת שלה, פיליפינית חיננית, שגם דוברת עברית לגמרי לא רעה.
בשל מספר הסועדים הרב, הצובא מדי יום על פתחה של המסעדה, מומלץ לוודא תחילה, טלפונית, אם אכן יש בה מקום פנוי, הגם שאין היא נוטה לקבל הזמנות מראש. לברי המזל, הנענים בחיוב, מציע התפריט של "דים סאם סטיישן" ארוחה עסקית דשנה, הכוללת מנה ראשונה ומנה עיקרית לבחירה.
בידי אמן למנת הפתיחה הזמנו מרק וון-טון, עם ציר-עוף, בתוספת כיסונים, אטריות וירק, שממש התעלה על עצמו בכמות, באיכות, ובשפע של בריאות. מן המנות העיקריות בחרנו בשמונה יחידות של דים-סאם, ממולאים בבקר, עוף, צמחוני, שיטאקי, מנגולד ובוטנים, שרימפס עם עוף, בטטה וערמונים. הבצקיות המבושלות, הקטנות והעדינות, מעשה ידי אמן, הוגשו על מגש גדול והצטיינו באנינות טעמן. במיוחד ערבו לחיכנו אלה שמולאו במנגולד, בבטטה ובערמונים, כשאת כל הכבודה הנפלאה שבאה אל פינו שטפנו בסודה ובלימונדה צוננת.
החשבון שהוגש לנו הסתכם ב-97 שקל לשניים והיה שווה כל אגורה. בסולם הקולינרי, מ-1 עד 10, לא נותר לנו אלא לזכות את "דים סאם סטיישן" במלוא הנקודות.