העברית החדשה

בגילי, קצת קשה לי עם העברית החדשה של הפקאצ'ות עם היי וביי. אבל יש בכל זאת ביטויים שליקטתי פה ושם ברחוב. ברחוב שלי. לא שלהן. למשל, את מתרצי התירוצים מכנה שמואל ידידי בשם "חולים בתַרֶצֶת נפוצה". זה לא חדש והמגיפה מתפשטת בלי שהמחקר הרפואי עושה משהו לעצור אותה. למדריכי טיולים - ואני אוהב להצטופף בחברתם - יש ביטוי קבוע: "אחרי הספירה". למה? כי הייתה תקופה של לפני הספירה. לפני שישו נולד. אבל אין אחרי הספירה, כי אנחנו בתוך הספירה. אינני מאמין שאני (ומדריכי הטיולים) נגיע לתקופת אחרי הספירה... כסבא אני פוגש אימהות צעירות והן דנות בכובד ראש בשיני חלב ושיני בשר. יאללה טפשות. יש לתינוק שיני חלב ואחר כך גדלות (בכאבים קשים) שיניים קבועות. מה לעשות, מי שאינה שומרת כשרות נשאר לה רק הביטוי שיני בשר. תמיד ידעתי שנפקד הוא החייל שלא התייצב למסדר או בכלל לא הגיע למחנה. הכרתי גם את הממונה על נכסי נפקדים, שעוסק בערבים שעזבו את הארץ ב-1948. עד שקראתי את ד"ר גדי טאוב בדה מרקר והוא כתב, שנפקד הוא מי שקיבל פקדון. הכרתי רק את הצד השני (אני מפקיד בבנק). עכשיו אני יודע, שהבנק נפקד. חיפוש המלים הביא אותי לבלוג הנפלא של הסופר אמנון שמוש. הפוסט שעוסק במלים נפתח בפיסקה הבאה: "דור הקלנועית יודע היטב מה זה בוק. ספרים ליוו אותו כל חייו. יודע גם מה זה ילען אבוק. אבל מה זה, לעזאזל, פייסבוק?" כשהעברתי את הקישור לחברים, קבלתי את ההגדרה הבאה: קלנועית - הרלי פרקינסון. כתבתי בעבר, שאני ישבן בתי קפה. כבר הרבה שנים. לפני שבוע ישבתי על שפת הים בהרצליה בבית קפה חדש, על החול, ולא יכולתי לשמוע מלה. המלצרים אוהבים את הקפה שלהם עם ליווי עתיר דציבלים. חברי, ישראל, טבע את הביטוי "מופרעי מוזיקה". ניסיתי לברר אם התכוון אלינו או אל המלצרים, אבל לא שמעתי את התשובה. אותו כנ"ל קבע שאני מחוייך המציאות. אז אתם, יודעי העברית, יכולים להשיב על השאלה: מה הקשר בין פרע, פרוע ופירעון? ובהקשר זה אזכיר את ספר משלי: "באין חזון יפּרע עם, ושמר תורה אשרהו" (כ"ט י"ח)