X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
במאמריי הקודמים דנתי באחת מהבעיות שמערכת הביטחון סובלת מהן: דליפת סודות מדינה לאנשים שלא אמורים לדעת עליהם. במאמרי הנוכחי אדון בבעיה לא פחות חמורה: אי-נתינה לצה"ל לעבוד כמו שצריך, להגן ובמידת הצורך להילחם
▪  ▪  ▪

בזמן האחרון הצבא, כך נראה, נתון במשבר, משבר שפוגע בתפקודו. מן הצד האחד יש עליו לחץ מצד בג"צ וארגוני "זכויות אדם בשם עצמם" שלא מאפשרים לו לפעול כמו שצריך, שלא מאפשרים לו למנוע, להגיב, להגן ולפעמים אפילו לתקוף ב"מלוא העוצמה". הם מגבילים אותו והופכים אותו לאט-לאט לגוף חסר כוח הרתעתי הפוגע בין השאר גם בחייליו שצריכים לפעמים לסכן את עצמם סתם כך. מן הצד האחר, הוא נקלע למשבר זהות חמור, משבר שפוגע בכל רבדיו. מקורו של המשבר הזה הוא בשטיפת מוח שהוא עבר לקראת תוכנית ה"הינתקות".
לחץ מצד בג"צ וארגוני "זכויות אדם"
תקופה ארוכה שצה"ל שרוי במאבק קשה - מאבק בפן המשפטי, מאבק שמחליש אותו, מאבק שגורם לצבא לחשוב מספר רב של פעמים לפני שהוא מעז בכלל לעשות משהו. בנוסף, זה גורם לו להקשיח את הפקודות לחיילים - לדרג הלוחם בשטח, פקודות שממילא נוקשות - פקודות אלו לפעמים יכולות להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון, בין חיים ובין מוות. ההתערבות הבוטה בצה"ל עלולה לגרום לחייל בזמן קרב לפקפק בעצמו ולפחד לעשות משהו, שכן הוא יוכל להיכנס לכלא. מצד שני הוא עלול למות. האם הדילמה הזאת בין מוות לבין כלא היא נכונה? הרי החייל בסך-הכל ממלא את תפקידו ומגן על המדינה. האם זה נכון לסכן אותו, כשבשעת האמת, בשעת סכנה, הוא יצטרך לחשוב שמא הוא עלול להיכנס לכלא במקום שיגיב ישר ובהתאם וימנע מעצמו להיפגע? האם אנו נותנים לו לבחור בין סורג ובריח לבין פרחים וקבר?
חשוב לציין - אינני טוען שלא צריכה להיות ביקורת ורגולציה על המערכת הצבאית, אבל מה שקורה היום הוא מוגזם וגורם להקשחת הפקודות, בין השאר פקודות הפתיחה באש, ודבר זה עלול לגרום ואף גרם כבר כמה וכמה פעמים לפציעה ולמוות.
משבר זהות חמור
משבר הזהות שלנו התחיל לקראת ה"הינתקות" - הצבא מחולק בעצם לשניים: הדרג אשר עתיד לבצע את ה"הינתקות" והדרג הקרבי שלא יבצע ה"הינתקות" (רוב אלו שביצעו את התוכנית מהצבא היו ג'ובניקים או תומכי לחימה ומג"ב).
באותה תקופה הדרג שהולך לבצע את התוכנית עובר שטיפת מוח, שבמהלכה הגבולות בין אויב לחבר מיטשטשים. הפתח הפך מארגון החפץ להשמידנו ושנלחם בנו כל השנים לארגון שסך הכל רוצה מדינה לאחר, לעמית ולא לארגון טרור. כל ההיסטוריה עוברת שכתוב וכבר בשלב הזה אני שואל בהיסטוריה המשוכתבת הזאת אם הם סך הכל רוצים מדינה. אם הם "עמיתים", "אחרים", אז איזו לגיטימציה הייתה לנו במשך השנים לכל המלחמות ולגל המבצעים ולכל המלחמה בטרור? האם שטיפת המוח הזאת עושה דה-לגיטימציה לצבא ולמדינת ישראל? האם זאת קריאה לצה"ל ולמדינת ישראל ארגון טרור? רשע? זה לא נגמר כאן. בצבא נכנסו מושגים מכובסים, מכבסת מילים של ממש. לכל מושג שלילי הומצא שם אחר. למשל: שכונת קראווילות = מחנה פליטים; קראווילה = קראוון שלא ראוי לאכלוס אדם; הינתקות = עקירתה והריסתה של ההתיישבות היהודית (שכן אם זאת הייתה הינתקות אמיתית, היינו מנתקים מהם את המים, החשמל, הגז, הביוב ולא מעבירים אליהם שום סחורה); משימה לאומית = הריסת בתיהם וגירושם של יהודים רבים. המונחים עוד רבים, אבל המונח הכי בעייתי הוא: "פצל"מ" - פעולות שלא למטרות מלחמה - פעולות שיטור, וזה מה שקרה לצה"ל מאז ועד היום - הוא הפך לגוף מפוצל"מ - גוף שיטור ולא גוף לוחם, גוף שלא רואה בערביי השטחים אנשים שאנחנו במלחמה איתם, אלא סך הכל זרים, עמיתים שהוא צריך להיות הכוח השוטר שלהם. צה"ל לא רואה אויב יותר, לא רואה בעצמו כוח צבאי אלא כוח שיטור בלבד - הפיצל"ום של צה"ל הוא אחת מבעיות היסוד הכי קשות שהוא מתמודד איתן, ולבעיה הזאת היו המון דוגמאות בשטח, אך אציג רק שתיים. האחת ידועה יותר והאחת פחות:
(1) מלחמת לבנון השנייה התאפיינה בכישלון מערכתי כמעט מוחלט. אחת הסיבות לכך היא איבוד צדקת הדרך, איבוד הסיבה האמיתית לקיומו של הצבא, הפיכתו של הצבא לכוח שיטור ולא לכוח לוחם, ובעצם - סירוסו. עוד נקודה שחשוב לציין לגבי אותה מלחמה - ב"הינתקות" היה לחיילים את כל הציוד הנדרש, לעומת זאת במלחמה לא היה לחיילים יותר מדי ציוד, היו חסרים רבים.
(2) מפקד כיתה בחברון יוצא עם כיתתו למד"ס בחלק היהודי של העיר, הכיתה יוצאת עם נשק אחד (למה נשק אחד?), מאבדת את דרכה ובטעות נכנסת אל תוך השטח הערבי של העיר - שם מתחיל לרדוף אחריהם המון זועם. הם מצליחים לברוח, המ"כ (מפקד הכיתה) מבחין בבחור ערבי ושואל אותו איך לחזור לחלק היהודי של העיר, הערבי מפנה את הכיתה חזרה אל תוך ההמון הזועם (האם המ"כ לא הבין שהערבי עלול לשלוח אותו חזרה אל תוך ההמון הזועם? למה המ"כ בכלל חושב להסתמך עליו? חברים, התשובה פשוטה - אחרי שהושרשה בצה"ל המתודיקה של "עמית"-"אחר" ושל "כוח שיטור", המ"כ באמת חושב שהוא יכול להאמין לערבי ואפילו לא חושד בו, וכך בעצם מובל אל תוך מלכודת. ההמון מתחיל לתקוף וכמעט עושה לינץ'. בכל הזמן הזה יש פקודה לא לירות בנשק בשום אופן (חברים, חלקית זה קשור לסעיף הקודם - הפקודות המוקשחות). הסיפור נגמר טוב ועם המון מזל, כאשר הכיתה מצליחה לברוח בשלום חזרה אל היישוב היהודי. הדבר היחיד שקרה הוא שנגנבו מהם הנעליים.
דרך אגב,
  • שטיפת המוח החלה הרבה לפני אישור רשמי של התוכנית.
  • צבא לא יכול להיות כוח שיטור, זה תפקידה של המשטרה וכך גם בין השאר כל סילוק תושבים מבתיהם.
עבודה שלא נותנים לסיים
רבים חושבים ש"עופרת יצוקה" היה מבצע מוצלח, אך לצערי זה לא נכון. מן ההתחלה הוצבו מטרות מצומצמות וגם אלו שהוצבו לא מולאו במלואן. הסיבה לכך היא שלא נתנו לצבא לסיים את הפעולה והפסיקו את המבצע באמצע. אם לא היו מפסיקים אותו באמצע, יכול מאוד להיות שהיו מצליחים למוטט את שלטון החמאס ולהחזיר את ההרתעה הישראלית, אך לא כך היה.
אסכם בקצרה - תפסיקו לסרס את צה"ל, תחזירו לו את צדקת הדרך וככה תתנו לצה"ל לנצח.

דוח המצ"ח: 'ההכנה המנטלית להתנתקות ושברה בצה"ל'
הכותב הוא סטודנט, מתפקד ליכוד צעיר, פעיל בצעירי הליכוד - הקבוצה הרשמית, בפורום רווחה ובפורום לשמירת הצביון היהודי של הליכוד.
תאריך:  29/06/2011   |   עודכן:  30/06/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 עופרת יצוקה
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תנו לחיילים להילחם ולהגן עלינו בשקט
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
צריך להיות שר ביטחון לא חכם ב
לשלוח קומדנו כך  |  2/07/11 13:53
2
חיזוק האנשים הנכונים
עינבל אביטל  |  16/10/11 13:39
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עידן יוסף
במקום לעמוד ולהבליט את הצדדים הטובים במהפכת התחבורה הציבורית בגוש-דן, בוחרת התקשורת להראות שהיא אינה מושלמת ומנסה לעכב את יישומה גם במחיר פרסום שקרים
יחיאל (חיליק) רוזמן
ירדן, חברה חולה. סכומי עתק מוקצבים לטיפול במחלות הכרוניות: סרטן, סוכרת, אסטמה, כליות, פליטים    ירדן מתקצבת את מחנות הפליטים בסכום נמוך ממה שהיא מקציבה לכל אחת מהמחלות הנ"ל, אך סכום זה מספיק כדי "לשמר" את הבעיה
יוסף קנדלקר
התקשורת עושה יותר מהמצופה כדי להביא לשחרורו של שליט, אך לא עושה עשירית מזה כדי לשחרר את פולארד היושב בכלא מזה 26 שנים    בניגוד לשליט שלא ידוע היכן הוא, לא מדובר בארגון טרור שמחזיק בפולארד אלא במדינה הנאורה בעולם
דניאל גיגי
חוסר צדק נעשה כבר שנים רבות בישראל, כאשר מס הארנונה מוטל על שוכרי הנכסים במקום על בעלי הנכס עצמו    השוכרים החלשים הם אלה שנאלצים להתמודד עם הביורוקרטיה, והמדינה מבזבזת את כספי משלם המסים על ביורוקרטיה מיותרת ומסורבלת שגורמת נזקים
אריק בכר
השופט הראשי של אירלנד החליט לשמוע בקשה להוצאת צו איסור פרסום מאחורי דלתיים סגורות מחשש שהמידע יופץ ברשתות חברתיות    מאחורי הבקשה עודת חברת הפרלמט איריס רובינסון, רעייתו של ראש הממשלה שהסתבכה ברומן עם צעיר בן 19
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il