איך נתוני מקרו מראים לנו שינוי בפסיכולוגיה של השוק

סוחרים בשוק ההון משקיעים מאמצים רבים כדי למצוא אינדיקאטורים להמשך, או לשינוי, בכיוון בנכסים הפיננסיים שהם עוסקים בהם. ניתוח פונדמנטלי, טכני, ואפילו מחזורי כתמי השמש, ועונות השנה, משמשים בערבוביה במאמץ זה. ננסה הפעם להאיר על תהליך החוזר לעצמו בשוק, והמורה לנו כמעט תמיד על שינוי אמיתי במגמה. חומרי הגלם שלנו הם נתוני המאקרו היומיים, המתפרסמים מדי יום. נתונים אלה מכסים תחום רחב מאוד של מידע, ממצב האבטלה, דרך עוצמת הייצור התעשייתי, דרך מחירי הנדל"ן, וכמות הצריכה. עבור כל נתון יש כמובן את המספר שפורסם עבורו בפעם הקודמת להופעתו, והצפי למה שיהיה הפעם הזו. צפי זה מבוסס על דעתם של כלכלים מוכשרים יותר, ופחות, אבל הוא תמיד מהווה את הבסיס לתחושה החיובית או השלילית של התוצאה הסופית. אם הנתון יצא מעל המצופה התגובה של השוק אמורה להיות חיובית. כאשר הנתון יוצא מתחת למצופה, השלילה צריכה להשתלט על תנועת המחיר של הנכסים. כאן באה בדיוק התובנה הברורה כל כך לשחקנים המקצועיים בשוק ההון: השוק לא עושה תמיד את הצפוי ממנו. אם כך מה ההיגיון, או יותר נכון, מה נוכל להסיק מן הסטייה שבין ההתנהגות הצפויה ובין מה שקורה בפועל? מסתבר שקיימת מחזוריות קבועה הקשורה לכך. נתחיל ממצב שהכול נראה מצוין: מגמה עולה בנכסים, ונתונים מצוינים המגבים תנועה זו. אחרי תקופה זו נראה שינוי במגמה והפיכתה לדשדוש מעצבן, למרות שזרימת הנתונים הכלכליים עדיין חיוביים. זו תקופת המעבר למצב השלילי. בהמשך אנו רואים מגמה יורדת בנכסים, ונתונים נחלשים, והופכים לשליליים יותר. זהו החלק השלילי ביותר במגמה היורדת. לבסוף הנתונים המקרו-כלכליים עדיין שליליים, אבל השוק מתייצב ומתחיל לעלות. זהו הזמן להיפוך לחיוב במחזוריות של הנכס או המדד. לדעתנו, אנו נמצאים בדיוק עכשיו: תקופה של נתונים שעדיין נראים על גבול השלילי, אבל השוק אינו מגיב אליהם בירידות אלא דווקא ביציבות אלא בעליות דווקא. האם זה הסימן להיפוך קרוב לכיוון מגמה חיובית? זו הסבירות הגבוהה לרגע זה.