לפי החושים שלנו – כן. כשהראש נתקל בקיר – נקבל מכה מורגשת היטב וגם יופיע "סימן" בנקודת המפגש. נחתוך את האצבע בסכין – נראה את הדם ונרגיש טוב את הלהב החותך. כשאנו אוכלים, מרגישים כל חתיכה הנכנסת לפה: את הטעם, את הרכות (או להפך). העולם מסביבנו מלא בכל, ואנו יכולים לראות, להריח, למשש, לפעמים לשמוע – יש לנו קשר מתמיד עם הסביבה. נכון? או שזה רק נדמה לנו?
היום אפשר ליצור הדמיית מרחב וירטואלי שיהיו בו את כל הסממנים של המרחב האמיתי. אז איפה אנו נמצאים: בעולם האמת או בעולם הדמיון? בואו ננסה להבין מהו העולם ואיך הוא בנוי - נתחיל מהפרט הקטן ביותר ונשתדל להבין את כל המבנה.
כולם יודעים שהחומרים בעולמנו בנויים מפרודות והן בנויות מאטומים. האטום הוא בעצם אבן יסוד לכל. אז מהו האטום? קיימים סוגים שונים של האטומים – לפי כמות חומרי "היסוד" – מהם בנויים כל יתר החומרים, אבל בעיקרון מבנה כל האטומים דומה.
כולם בנויים מגרעין הנמצא במרכז האטום (בעל מטען חיובי) ואלקטרונים שהם הרבה יותר קטנים ונעים מסביבו. הכל ידוע. אבל עכשיו נתייחס לזה מנקודת מבט קצת אחרת. נתונים שנציג כאן הם מספר "מבוא להנדסת החומרים" ד. אלון וחבריו. שם, בעמוד 7, כתוב שהנתונים מתבססים על מחקרים של: Mosley; Rutherford ופיסיקאים אחרים.
והנתונים הם (מדובר על האטום הממוצע בגודלו):
- קוטר גרעין האטום הוא בסדר גודל 10-12 cm (עשר בחזקת מינוס שתים עשר סנטימטר).
- מרחק בין האטומי של חומר מוצק בערך 10-8 cm (עשר בחזקת מינוס שמונה סנטימטר) – שזה גם קוטר האטום.
- משקל האטום כמעט כולו מרוכז בגרעין.
זאת אומרת שקוטר האטום פי 10
4 (עשר בחזקת ארבע) גדול מקוטר הגרעין. כדי להבין את היחס – ניתן לגרעין (להשוואה) קוטר מטר אחד – ואז קוטר האטום יהיה עשרה קילומטר! – וכל המרחב העצום הזה ריק לחלוטין!
הגיע זמן למסקנות:
- אם אנו נתקעים עם ראש בקיר – ההרגשה כאילו אמיתית, אבל מהצד השני אנו כבר יודעים שגם הראש וגם הקיר הם בעצם מרחב ריק ומתקיים מפגש של שני ריכוזי כוח המגיבים כל אחד על התקרבותו של השני.
- ובכלל הכל מסביבנו קיים או שזה רק משחק החושים? כבר הוכח שאם משכנעים מישהו בהיפנוזה שהוא קיבל מכה – בנקודה שנפגעה מופיע כתם כחול.
- והעיקר – אם לא להתייחס לגודל, כל היקום בנוי מנקודות (גרעינים) שמפרידות אותם מרחקים עצומים ביחס לגודלם. תארו לעצמכם איזו אנרגיה צריך להפעיל כדי ליצור כוחות משיכה בינאטומיים שישמרו אותם במקומם. גם זה ידוע – תגידו "אנרגיה גרעינית". אבל האנרגיה העצומה הזו מוזרמת כל הזמן ברצף! כדי שהכוחות ישתמרו והכל יישאר על-כנו. תארו לעצמכם שזה שמספק את הכוח, לוחץ על המפסק והאנרגיה לא מגיעה – הכל מתפורר בן-רגע – ועולמנו ואנחנו בתוכו נעלמים. כאילו לא היה כלום!
ומי מספק את האנרגיה – ברור – זה שבנה את העולם מהאטום הקטן ביותר עד לגלקסיות עצומות (בקנה מידה שלנו).
