אז מה היה לנו השבוע - התעוררנו לפתע כי אמרו לנו ששמן הזית, המוצר הטעים והבריא הזה, הוא בעצם מוצר מותרות ולא כולם יכולים להרשות לעצמם להשתמש בו. מה? לא ידענו? האין זה מאותם אין ספור פריטים שאנו משלמים עליהם ביוקר לעומת אזרחים בעלי מזל במדינות מתוקנות אחרות וכל שאנו עושים זה לספר ביום ששי בין החברים כמה זה לא בסדר.
אולי אין לנו זיתים בארץ? לא סביר. צעדתי רגלית ב"שביל ישראל", מדן בצפון ועד הנגב בדרום וראיתי כל כך הרבה עצי זית.
אז אולי מישהו בשרשרת המזון רוצה להרוויח מעל לרווח סביר? אולי זו הממשלה שרוצה לגבות יותר מסים?
אבל לא עוד - ראו הוזהרתם. יתכן, אם כי עדיין דרושה הוכחה, שהציבור כבר לא מוכן לשבת בשקט. הציבור כבר לא מוכן לספוג את עליות המחירים ללא הצדקה או ללא הסבר מספק לעליית המחירים. יתכן שהציבור למד להשתמש בכלים החדשים העומדים לרשותו על-מנת להתארגן. כיום, אין צורך בהתאגדות מיוחדת שתגייס כספים על-מנת שתוכל להביא את דברה לאזרחים ותקרא להם "להצביע ברגליים" לגבי כל מוצר או שירות שמחירו מגלם בתוכו חלקים בלתי סבירים בהיקפם. אנו יכולים כיום לקרוא לחרם צרכני בכלים שהאינטרנט מעמיד לרשותנו, אם זה באמצעות ה-FACEBOOK או רשת חברתית אחרת ואם זה בהפצת דואר אלקטרוני בתפוצות רחבות.
אלא מה - הצד השני גם הוא אולי יוצא למלחמה. התבשרנו כי מחירי ספקי אינטרנט שונים עומדים לעלות בעשרות אחוזים. יהיו כאלו שלא יוכלו לספוג את עלית המחיר ומכאן - יקטן כוחם של המשתמשים ברשת. קונספירציה לשמה.
ונחזור לרגע של רצינות - המבחן הגדול מתחיל עכשיו. או שפרשת הקוטג' תשאיר אותנו מרוצים מעצמנו ומהצלחתנו לחזור למחיר שפוי ובכך נראה את תפקידנו כגמור או שנלמד משקרה שניתן לשנות, לא נוותר ונמשיך לטפל, בהדרגה, בכל המוצרים והשירותים שמחירם מופרז ואולי, בתוך זמן מה, ניתן יהיה להידמות למדינות המערב האחרות גם בתחום של מחירים סבירים למוצרים ושירותים.
זה הזמן להכין סלט ירקות קצוץ דק עם מעט שמן זית, על חשבון המחיר המוזל העתידי שאליו, אני מקווה, נגיע במהרה.
