מהראשית לנגדית

חמש דקות - זה הזמן שנדרש עד להתנגשות הראשונה בין התביעה להגנה בעת חקירתו הנגדית של אולמרט. איש לא התפלא על כך, לאור היחסים המתוחים שהורגשו כבר בחקירה הראשית. אלא שהשעות הבאות עברו בשקט יחסי. יש לזקוף זאת לזכותה של ארד, אשר מיד באותה התנגשות ראשונה הבהירה ארוכות לצדדים שהיא מצפה שיתנהגו בנימוס הדדי ולפי הכללים המקובלים. את המתיחות השאירו התובעים והסניגורים לשולי הדיונים. למרות מספר בקשות של הסניגורים וגם של אולמרט עצמו, התעקש קורב להקריא קטעים ארוכים מהחקירות והעדויות, ולא לתת לאולמרט לקרוא אותם. עו"ד רועי בלכר ביקש כמה פעמים לקבל הפניות גם לתאריכי הישיבות מתוכן ציטט קורב, ולא רק למספרי העמודים, אך קורב טען שהללו אינם בידיו ומיד המשיך. בלכר ניסה לטעון, שאחד מעוזריו של קורב יודע בדיוק כל תאריך, אך קורב התעלם. עו"ד נבות תל-צור קם בהמשך ומחה על דרך החקירה, אך הסכים עם השופטים שמקומה של טענה זו הוא בסיכומים. כאשר מאוחר יותר הביע תל-צור חשש שמא בדעתו של בית המשפט תתקבע דעה לא נכונה, השיבה ארד בנועם אופייני: "כנראה מעריכים אותנו מעט מדי", ובכך סיימה את הוויכוח. לבלכר אמרה ארד, בצורה פחות אופיינית, שהוא מפריע לחקירה הנגדית והבהירה לו שהחלטתה היא שקורב רשאי להקריא כרצונו קטעים מהחקירות והעדויות; ההגנה תוכל להתייחס לחוסרים בחקירה החוזרת, ובית המשפט יידע לקרוא את המסמכים במלואם. מצד שני, אמרה ארד לקורב שראוי שיקרא את כל הקטע ויחסוך לשופטים את הקפיצה בין החקירות.

שלוש שעות של חקירה נגדית עברו, עד שאהוד אולמרט היפנה לראשונה את מבטו מדוכן השופטים לעבר התובע, עו"ד אורי קורב. הוא חש מיד מעין צורך להתנצל בפני השופטים: "מישהו אמר לי, שהעובדה שאני לא מסתכל על התובע מצביעה על חוסר כבוד. אני רוצה להבהיר שיש לי כבוד רב לתובע ולכל התובעים שיושבים כאן, כי גם הם מייצגים את הסמל הזה" - אמר והצביע על סמל המדינה שמאחורי השופטים. הנשיאה מוסיה ארד הגיבה בחיוך: "מי שאמר לך את זה צדק, כי בהתחלה הפנית את כל תשומת הלב אלינו. אז צריך לשים לב אלינו, אבל גם לתובע". בדקות הבאות אכן הסתכל אולמרט יותר לעברו של קורב, אך את המתיחות ביניהם ניתן היה להרגיש גם מרחוק. אולמרט טען פעמים רבות לאורך חקירתו הראשית, כי הוא נרדף בידי המשטרה והפרקליטות. מאחר שהשוטרים ומשה לדור לא פה, אזי קורב הוא נשוא טענותיו הקשות של אולמרט.

אורי קורב חזר שוב ושוב על אותן שאלות - בניסוחים שונים ומזוויות שונות. במשך שעות ניסה להוכיח, כי אולמרט ידע בזמן אמת שמשה טלנסקי הלווה 300,000 דולר לכיסוי חובות הקמפיין שלו לראשות עיריית ירושלים בשנת 1998. אולמרט הכחיש באותה מידה של עקשנות, וקורב לא הצליח להזיז אותו במילימטר מעמדתו זאת. לא סביר להניח, כי פוליטיקאי כה מנוסה, פיקח ומתוחכם - שבמשך עשרות שנים ניצב בפני שאלות של עיתונאים, ניהל אלפי פגישות ונשא אלפי נאומים - ייכשל בלשונו. גם כאשר אולמרט התרגש והתרגז, הוא עמד על גירסתו. כל מה שהצליח קורב להוציא ממנו אחרי שלוש שעות היה, שאולי אורי מסר הסתיר זאת משום שהכספים הוצאו שלא כדין מחשבון נאמנות שניהל מסר עבור טלנסקי. במבט מספסלי התקשורת, לא היה מובן מה קורב מנסה להשיג בשעות רבות ומייגעות אלו. ייתכן שמטרתו הייתה ליצור חוסר אמון של בית המשפט באמינותו של אולמרט, ייתכן שהוא רוצה להתיש אותו לקראת המשך החקירה הנגדית, ייתכן שהוא פשוט נהנה מהרגע שלו. לזכותו של אולמרט יש לומר, שהוא כמעט ולא איבד את סבלנותו, גם כאשר השיב בתוקפנות משלו, ומדי פעם אף הגיב בצחקוק קצר כאשר פנה לשופטים והזכיר שכבר ענה על השאלה הזאת. בסך-הכל הופעתו הייתה מרשימה ומלאת ביטחון, גם כאשר קורב התקיל אותו במה שנראה כסתירות בין גרסאותיו. האם הביטחון העצמי של אולמרט מוצדק או מופרז? זה ייקבע בפסק הדין.

מוסיה ארד ויעקב צבן התערבו בניהול החקירה הנגדית הרבה יותר מאשר בחקירה הראשית. הם ניסו לכוון את קורב לשאול שאלות קצרות וממוקדות, כדי שהתשובות יהיו דומות וניתן יהיה להתקדם ביתר מהירות. "אתה יכול לשאול שאלות של כן ולא", הציעה ארד. אך כאשר אולמרט טען שהשאלה הבאה לא הייתה כזאת, היא הסבירה לו שהייתה זו רק הצעה לתובע. גם משה סובל התערב יותר, אך לא בניהול הדיון אלא בשאלות לאולמרט. נראה, שההבדל בהתייחסות השופטים לשתי החקירות נובע משני טעמים. הראשון: חקירה נגדית אכן צריכה להיות מהירה יותר וממוקדת יותר מאשר חקירה ראשית, ולפעמים כאמור נדמה שקורב נהנה מכל רגע - עד שצריך להחזיר אותו למסלול. השני: אנחנו מתקרבים לפגרה. לקורב יש רק שמונה ישיבות עד 20 ביולי, הצדדים ובית המשפט לא הגיעו להסכמה על תוספת ישיבות, ודומה שעדיין קיים הרצון (הבלתי-מציאותי, כנראה) לסיים את החקירה לפני אותו תאריך. פליטת פה אחת של קורב הקפיצה את צבן: "כאשר בית המשפט לוחץ עליך", פתח בשאלה. צבן הגיב מיד: "בית המשפט שואל, לא לוחץ. מאיפה אתה לוקח את הביטויים האלה?" קורב מיהר לחזור בו, אך יש תחושה שההתנגשות הבאה נמצאת בדרך. קורב תוקפני מאוד כלפי אולמרט, אם כי בהחלט במידה סבירה לחקירה נגדית, אך מרוב התלהבות - הוא עלול שוב להתנגש עם השופטים. סביר גם להניח, שאיש מהם לא שכח את דבריו של קורב לפני שנה וחצי: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים גדולים. הם משחקים טטריס בזמן הדיונים... יש ביקורת שלי על מערכת המשפט ועל הליברליות שלה, על הטמטום שלה ועל החלטות כמו של ביניש, שמזכות רוצח באיזה תרוץ דחוק".

פרוטוקול המשפט כבר הגיע ל-13,000 עמודים ומעלה, הצדדים כבר הציגו כ-1,000 מסמכים - ועוד היד נטויה. בקצב הזה של הצטברות החומר, השופטים יבקשו הגנה מן הצדק.