למדינת ישראל ולעם היהודי יש גם ידידים המתגייסים לעזרתה בשעת צרה וביחוד בימים אלה בהם מאיימים עלינו בצונאמי מדיני שיתרגש עלינו בספטמבר. באירופה , למשל, פועל ארגון בשם "הקואליציה האירופית למען ישראל", גוף שנוסד רשמית בשנת 2004 בבריסל (הקבוצות שהקימו את הקואליציה, ארגונים נוצריים, כבר פעלו למען ישראל כמה שנים לפני כן), ואשר מטרתו המוצהרת היא להביא בפני פרלמנטרים ומקבלי החלטות אירופיים את "תמונת המציאות המורכבת של הסכסוך הישראלי-ערבי תוך הדגשת זכותה החוקית של ישראל, כדמוקרטיה היחידה באזור, להתקיים בגבולות בטוחים".
בחודש האחרון, לנוכח אדי ספטמבר ומתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל ערכה הקואליציה שני כנסי הזדהות למען ישראל, האחד, בברלין, והשני בבניין הסנט ברומא. בברלין היה זה כנס השקה של מבצע החתמות המוני על מנשר התומך בעמדתה של אנגלה מרקל להתנגד באו"ם להצעת החלטה להקמת מדינה פלשתינית באופן חד-צדדי. מארגני הכנס כבר הציגו במשרד הקנצלריה מעל ל-16,000 חתימות, והביעו תקוותם כי בחודשים הבאים יתוספו עוד חתימות במספר מרשים.
יוזם מבצע ההחתמות האראלד אקרט, יושב-ראש ארגון נוצרים למען ישראל, אמר כי בכוונת הקואליציה להרחיב את היוזמה ולכלול מדינות אירופיות נוספות. במסגרת פעילות פרו-ישראלית זו נערך סימפוזיון בבונדסטג הגרמני, וגם שם נשמעו קולות של חברי הבונדסטג התומכים בעמדת מרקל.
חברת הבונדסטג גיטה קונמן, ממארגנות הכנס הביעה צער על כי בקיץ האחרון קיבל הבונדסטג החלטה התומכת במשט הטורקי לעזה. לטענתה הייתה זו תוצאה של שיפוט מוטעה, ואם אכן יצא לדרך משט נוסף הוא לא יזכה לתמיכת הפרלמנט הגרמני. את הנאום המרכזי בסימפוזיון נשאה ד"ר סינתיה וואלאס מז'נבה שבחרה להתמקד בשאלת הלגיטימציה של מדינת ישראל.
היא הדגישה את התהליך ההיסטורי מאז הצהרת בלפור שהביא להקמת מדינת ישראל. לא החלטת או"ם מנובמבר 1947 היא הבסיס החוקי לקיומה של מדינת ישראל אלא החלטת ועידת סן-רמו מאפריל 1920 שהעניק תוקף חוקתי להצהרת בלפור, אמרה וואלאס (ועידת סן-רמו מככבת הרבה במערכות ההסברה של הקואליציה). היא הוסיפה כי האספקטים החוקתיים בסכסוך הישראלי-ערבי מוצגים בימינו בצורה מעוותת, ובמקרה הטוב רק באמצעות חצאי אמיתות. בהתייחסות למעמדה הפוליטי של ירושלים בכל הסדר עתידי אמר תומס סאנדל מנהל הקואליציה האירופית למען ישראל כי רק תחת ריבונות ישראלית תובטח גישה חופשית למקומות הקדושים לבני כל הדתות.
הכנס בבניין הסנט ברומא נערך בהשתתפות פוליטיקאים ונציגים של החברה האזרחית ושל ארגונים דתיים, והוא עמד בצל מה שנראה בעיני רבים כהגברת האיום המוסלמי על אירופה. כלומר, התמיכה בישראל הוצגה כתנאי לחיזוק התרבות היודאו-נוצרית לנוכח עליית השפעתו של האיסלאם בעולם כולו ובאירופה בפרט. מרצ'לו פירה, מי שהיה בעבר נשיא הסנט האיטלקי נתן ביטוי לסנטימנטים איטלקיים כאשר אמר בכנס כי "הדמוקרטיות המערביות שלנו יחדלו להתקיים אלא אם כן נאמץ שוב את המורשת היודאו-נוצרית שלנו".
הוא הוסיף כי "תמיכתנו בישראל אסור לה שתהא נובעת מרגשות אשמה אלא מתוך גאווה על אחדות השורשים ועל ערכים משותפים". העיקרון: "הגנה על ישראל היא הגנה על אורחות חיינו" הוצג כעיקרון מרכזי בכנס. פירה לא הסתפק רק בנאומים. הוא גם פרסם מכתב גלוי למזכיר הכללי של או"ם בו הוא קורא לו למנוע הצבעה בעצרת הכללית על הקמת מדינה פלשתינית.
את הנאום המרכזי נשא ד"ר ז'ק גוטייה, משפטן קנדי לא יהודי, שטען כי לאחר מחקר בין 25 שנה שהוא עשה בעניין כל הטיעונים הלגליים בקשר למעמדה של ירושלים מסקנתו היא כי אין כל ספק שירושלים שייכת ליהודים. גם הוא התייחס לוועידת סן-רמו, והעלה על נס את תרומתה של איטליה בוועידה זו להעלאת הצהרת בלפור לסטטוס חוקי בינלאומי מחייב.
זוהי תופעה מעודדת מבחינת ישראל אלא שהיא קטנה בהיקפה, וממילא השפעתה החיובית מוגבלת.