שוטרי מרחב השפלה תפסו את מומחה התחבורה והבטיחות, ד"ר משה בקר מהטכניון כשהוא משייט במכוניתו במהירות של 170 קמ"ש. רישיונו נשלל מיידית ל-30 יום ועתה המשטרה צריכה להתמודד עם לחצים אפשריים להחזירו ועם תאוות הנקם של נהגים אחרים שגם רשיונם נשלל. אני רוצה לשתף אתכם במחשבותי כנהג מנוסה במכוניות. רישיוני מעולם לא נשלל, אין לי נקודות חובה, אך כבר נפגעתי כמה פעמים בתאונות שגרמו אחרים. בשנים האחרונות נאלצתי לנהוג באופנוע, ופיתחתי כישרון להימלט "ממתנקשים על גלגלים".
כידוע פגיעת מכונית במהירות 15 קמ"ש יכולה להרוג הולך רגל! בדרך הזו לצערנו מתים מדי שנה כ-200 ילדים וזקנים אשר הגיעו לכביש בלא השגחה. נהגי ישראל קיימו לגבי הזקנים את המצווה "והדרת פני זקן" באופן יסודי וסופי. כאשר התשתית לא מאפשרת מפגש כזה מהירות הנסיעה יכולה לעלות, עד למחסום הבא. אני עוסק כאן במהירות הנסיעה רק מפני שמדינת ישראל בחרה להציג את המהירות כחזות הכול ולהתעלם מהסיבות האמיתיות לתאונות דרכים. גבול המהירות הוא הרגע בו הנהג אינו יכול עוד להגיב בהתאם לתנאי הדרך ולמנוע תאונה. כמובן בכביש סלול היטב מופרד מהנתיב הנגדי, מחוץ לעיר, המהירות האפשרית גבוהה ביותר בהתאמה ליכולת הרכב, מצב הנהג, תנאי הראות, נוכחות כלי רכב אחרים, וכדומה. את זה יודע כל נהג. בעליה לירושלים קל לבלום את הרכב, ולכן המהירות האפשרית יכולה להיות גבוהה בהרבה מאשר בירידה כאשר הרכב מפתח מהירות בקלות לעבר תחום חוסר השליטה בו. אגב כך איש לא מיצה את הדין עם שתי שופטות ביהמ"ש העליון שירדו מירושלים לפני שנים (הכביש היה גרוע יותר) ב-128 קמ"ש כאשר המעשה פורסם ב
הארץ. שיקול דעתן הלקוי כנהגות מרמז אולי על רמת שיקול הדעת שלהן בנושאים שבהן הן נדרשות להפעילו.
הבעיה עם מדיניות האכיפה היא שאנו מתרכזים יותר מדי במד-האוץ של הנהג ובתאומו אקדח הלייזר המשטרתי שהוא בעצם מכונת דוחות אוטומטית. יש בחוק עבירה של "נסיעה במהירות בלתי מותאמת לתנאי הדרך". צריך לאכוף אותה במקרי תאונה שיחקרו היטב, ואז תראו את הנהגים מתחילים לנהוג עם ראש גדול ולא מתרכזים רק במלכודות המהירות. במקום לנצל תאונות ללימוד המקרה והסקת מסקנות מכול הסוגים בחרה ישראל לארוב לנהגים בכבישים המשופרים בהם המהירות עולה ולהנפיק למדינה שלל קנסות. מדיניות הפקרת חיי האזרחים תגיע בקרוב לקיצה. נפרסות עכשיו 300 מצלמות חדישות. הציבור ישלם הרבה, יחדל לנסוע בגלל שלילות, ויסע במהירות של עגלה וסוס בגלל הפקקים והמכמונות. תוך שנה אחת יקום פה מרד נהגים שיגרום לביטול השיטה כפי שקרה בבריטניה אלופת המצלמות. התחזית הזו מתבססת על נתון אחד פשוט. בכול העולם חברות הביטוח נותנות הנחה לנהגים גברים בני 30-50 כיוון שאלו מנוסים, בריאים, אחראיים למעשיהם, ומעורבים פחות מכולם בתאונות. מצד שני דווקא קבוצה זו נוטה לשלם יותר קנסות על מהירות מופרזת בהשוואה לאחרות. מכאן ברור כי אכיפת התנועה מתרכזת דווקא באלו שצריך להניח להם ומתעלמת מהנהגים/גות הפחות טובים וכשירים.
לכל כלי רכב מהירות אפשרית אחרת בתנאי הדרך. בגרמניה הוכח כי ב"אוטובאן" שבו אין מגבלת מהירות כלל אפשר לנסוע במהירויות מדהימות, כאשר זהו הכביש הבטוח ביותר בעולם לכל קילומטר נסיעה!!! מדינה זו יודעת משהו על נהיגה כאשר יש בה 836 מכוניות (רובן מתוצרת גרמנית מעולה) לאלף תושבים לעומת כ-350 בישראל. הגיע הזמן לאכיפה חכמה, אשר מתרכזת בשיפור הנהיגה, התשתית, והגישה. התחילו בהורדת נהגים שזייפו בדיקת ראיה (בעזרת אופטומטריסטים בלתי מורשים) ומתעקשים לנהוג כעוורים. יש אלפים כאלו בארץ שגורמים לתאונות של אחרים, ואיש לא עושה דבר בעניין. לפני שבוע נהגת אחת כזו סתתה מנתיבה הישר מולי כיוון שלא ראתה אותי מ-10 מטר. היא אלצה אותי לבלום בסיבוב את האופנוע כדי להימלט מפגיעתה. כמובן אופנוע אינו יכול להיות במהירות אפס בסיבוב וכך טעמתי את טעמו המריר של האספלט "בכאילו תאונה עצמית". הנהגת ברחה עוד טרם קמתי מהאספלט וטרם סייעו לי להרים את האופנוע עדיין בשלב שבו רכב אחר יכול לדרוס אותי. כל כך פשוט להוריד נהגים לא כשירים, ובמקום זה מפעילים טכנולוגיה של ליזרים ומצלמות כדי להוריד נהג שכנראה ניצל חלון קטן של זמן ומקום לטוס על המגבלות. הרי אף אחד לא יכול לנסוע רציף על 170 קמ"ש בישראל מבלי לגרום לתאונה תוך דקות. ארצנו קטנה יחסית והקטעים המאפשרים מהירות הם קצרים. הנחת מכמונות מהירות בהם תייצר שלל אבסורדים.
מבחינתי החטא של המומחה לתחבורה ובטיחות הוא הוא מתן כיסוי מקצועי למדיניות מיושנת של אכיפה המאפשרת גביית דוחות קלה ואינה מצילה חיי אדם. היה עליו לטרוח יותר ולהסביר לעומק את הסיבות לתאונות ואת הפתרונות האפשריים שרובם קשורים בשיפור התשתית כגון; כיכרות במקום רמזורים שנהגים מתעלמים מצבעם, הורדת נהגים בלתי כשירים, עידוד ללמידת נהיגה נכונה של מגבלות הנהג וכלי הרכב. גם כאשר הנהג נוהג בכלי אחד עליו לדעת מה המגבלות של כלי אחר, ולהתחשב בו בכביש...
כאופנוען חדש יחסית אך מנוסה גם כנהג אני מציע כאן כמה עצות שקיבצתי מנהגים מנוסים באופנוע אשר חלקם קציני משטרה, ועל בסיס הוראות האכיפה (ואי האכיפה) משטרת התנועה הארצית (מתנ"א) כפי שפורסמו בעבר;
- כאשר אתם עומדים ברמזור במכוניתכם הניחו לאופנועים לעבור בינכם ולהיות ראשונים. כך תימנעו מדריסתם בין המכוניות. אפשרו להם להמתין לירוק קרוב ללב הצומת, שם הם יבחינו טוב מכם אם הצומת פנויה וינצלו ממוות בידי נהג ממהר באדום שלו!
- אופנוע לא יכול לעמוד ראשון על הקו הלבן כיוון שמשקלו הקטן אינו מפעיל את חיישן הרמזור. לכן כאשר הוא מתקדם ומניח לכם המכוניות להפעיל את הרמזור, אין זה אומר שאתם צריכים להתחרות עימו ולעמוד על סוף מעבר החציה. מה שמותר לו אינו מותר לכם. הוא לא מסתיר הרבה, ולא מפריע להולכי הרגל. חוץ מזה אתם משאירים כתם שמן קטלני לפני הפס הלבן. האמינו לי, אופנוען רואה בזמן כול כתם שמן חוץ מהכתם שעליו הוא יחליק.
- הניחו לאופנועים האיטיים לנסוע בימין הדרך, ולמהירים להיות לפניכם. כאשר האופנוע נמצא לפני המכוניות הוא מבטיח לעצמו כי במקרה שיפול לכביש יהיה לך נהג המכונית די זמן כדי להימנע מדריסתו, זאת בהנחה שאתה לא מחפש כתובת או מחייג בסלולרי וכדומה. אל תתחרה באופנוע על מהירות הנסיעה. האמינו לי המהירים שבהם מהירים יותר ממכונית מרוץ.
- אופנוע זקוק ליותר מרחב בלימה. לכן לא מומלץ לנהגים להיכנס לרווח הנכון שהוא מותיר בינו ולרכב שלפניו. אם תעשו כן אתם מאלצים אותו להחליף הילוכים, או לנסוע בזיג-זג. כיוון שאופנוע אינו יכול לעמוד במקום כמוכם. התוצאה תהיה עיכוב התנועה וחלילה דריסת האופנוען. אם נקלע אופנוע לבין המכוניות, הניחו לו להגיע לראש הטור. ממילא אם היה מכונית היה מוסיף לצפיפות, עד אשר לא הייתם יכולים כלל לנהוג.
- היזהרו מחליפה במהירות גבוהה סנטימטרים אחדים ליד האופנוען. העובדה שהוא צר מכם אינה אומרת שלא מגיע לו נתיב שלם. האופנוען זקוק למרחב כדי להימלט ממכונית שעוצרת בפתאומיות, מפתיחת דלת שמשולה לניסיון התנקשות, מכניסת ילד או זקן לכביש, המאלצים אותו להימלט מפגיעה בהם וכדומה. אם רק תגעו באופנוע אתם יכולים להרוג את רוכבו, כיוון שזה גורם מידית לאבדן שליטה. אפילו מכת רוח מנערת את האופנוע.
- לרוב אופנוענים נהרגים ונפצעים במה שמוגדר "תאונה עצמית". אין הכוונה לתוצאה של התנגשות בעמוד בגלל שכרות, עייפות, וכדומה. זה הסיווג שמשטרת התנועה מסווגת תאונה אשר נגרמה מנהג מכונית שביצע פעולה חריגה, חדר לנתיבו של אופנוען, והאחרון איבד שליטה עכב ניסיון התחמקות שהסתיים על חפץ דומם כמו גדר הפרדה. לצערנו תאונה כזו היא בעצם "פגע וברח" שאינה מותירה סימנים, והנהג הפוגע ממשיך לנהוג ולקטול אחרים.
בעתיד העולם כולו ישאף לרמת מינוע כמו גרמנית, שמשמעותה היא כי כל אדם כמעט נוהג. לא יוכלו להרוס בניינים כדי לסלול כבישים. גם התחבורה הציבורית תפגר כתמיד בתשתיות. לכן רבים ימצאו עצמם על אופנוע. הגיע הזמן להבין כי נהג אופנוע אומנם מסתכן בבריאותו ובחייו יותר מנהג מכונית בממוצא, אולם ככלי, האופנוע אינו קוטל אחרים כמעט בכלל. מנועו הזעיר כמעט שאינו פולט גזים מרעילים. הוא יכול להניע אנשים ליותר מקומות בזמן נתון בתוך עיר, ולמנוע פקקים רבים שנוצרו מעודף מכוניות אשר בתוכן יושב אדם אחד לרוב. לפיכך ההיגיון מחייב שהמדינה תדאג כי עלות הביטוח שלו תהיה נמוכה. אני אישית סבור כי במקום לשלול רישיונות מנהגים באופן מוחלט, יטיבו השופטים אם יניחו לנשלל לנהוג רק באופנוע קטן שנפח מנועו עד 125 סמ"ק (בהנחה שיש לו רישיון כזה). נהיגה בכלי כזה תבהיר לנהגי המכוניות עד כמה החיים פגיעים, ועד כמה יש להתחשב באחרים בכביש.
