אלסטר קמפבל, מי שהיה יועץ התקשורת ("ספין דוקטור") של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, מפרסם את יומנו האישי ומספק לקוראיו הזדמנות להציץ אל הנעשה בתוככי הפוליטיקה של ממשלת הוד מלכותה. מתברר שלא מעט אנרגיה בוזבזה באותם ימים כדי להתנהל מול שיגיונותיה של אשת ראש הממשלה, שרי בלייר. שרי בלייר התנגדה נחרצות לכך שבעלה ימנה כעוזרתו הצמודה את אנג'י הנטר, ומן הסתם היו לה סיבות טובות לכך: אנג'י מכירה את טוני בלייר עוד מימי בית הספר התיכון בסקוטלנד. טוני בלייר עצמו מספר בזיכרונותיו כי באחד מטיולי בית הספר הוא עשה מאמץ להתקרב לשק השינה של אנג'י אך נחל כישלון חרוץ. שרי בלייר לא חסכה כל מאמץ לסכל המינוי של אנג'י, וטוני בלייר מצידו הפעיל על אשתו לחצים שתסכים למינוי, ואף שלח אליה, אל אשתו, את אלסטר קמפבל הנ"ל לשיחות שכנוע - עד שלבסוף שרי הסכימה. אנג'י עבדה צמוד-צמוד עם ראש הממשלה ולמעשה הייתה שומרת הסף שלו - למגינת ליבה של שרי. הסיפורים על רומן בין טוני ואנג'י ריחפו תדיר באוויר, אך השניים הכחישו בהתמדה כל קשר רומנטי ביניהם. כך או כך, שרי לא הפסיקה לנסות ולהצר את צעדיה של אנג'י - עד שכעבור ארבע שנים התפטרה אנג'י מתפקידה ועברה לעבוד בבריטיש פטרוליום. זמן מה לאחר מכן נישאה אנג'י (בשנית) לאדם בולטון הידוע מסקיי ניוז, וזה פירסם ספר על שנותיו של טוני בלייר ברחוב דאונינג (הרחוב בו ממוקם בית המגורים של ראש הממשלה הבריטי). בספר דואג בולטון להזכיר שאשתו אנג'י מכירה את טוני בלייר מבית הספר התיכון - הרבה לפני ששרי הכירה אותו. בולטון מציין בספרו שאנג'י וטוני לא היו זוג, אך היחסים ביניהם בימי בית הספר היו כאלה שהוא ביקש ממנה לצוד לו נערות אחרות. אבל מסתבר ששרי בלייר תיעבה לא רק את אנג'י: אליסטר קמפבל, שהיה כאמור ה"ספין דוקטור" של בלייר, מספר ביומנו שהגברת בלייר סבלה מתדמית גרועה בהקשר ליחסה לחיות מחמד, ובמיוחד לחתול האמפרי ששימש חתול הבית בדאונינג 10 עוד בימי ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר ומילא בנאמנות את תפקידו כטורף עכברים. קמפבל ניסה לשפץ את תדמיתה של גב' בלייר ודאג להפיץ בתקשורת תמונה ידידותית של שרי עם האמפרי, אך התקשורת לא קנתה את הסיפור. ואכן, כעבור זמן לא רב הוחלט להוציא את האמפרי לפנסיה מוקדמת והוא נמסר לבית שקט וידידותי שבו בילה את שארית חייו. בדאונינג 10 טענו שהאמפרי נאלץ לפרוש עקב בעיית כליות, אך התקשורת משוכנעת שהגברת בלייר היא זו שעומדת מאחורי סילוקו של העובד המסור.