אין ספק ש"הזעקה הנוראה" שמעלים השמאל הישראלי ותומכיו במרכז/שמאל (כמו בקדימה וב"עצמאות") בהקשר להצעות החוק הנדונות בכנסת, על איסור החרמת התנחלויות והצורך לבדוק מימון חו"ל של עמותות השמאל, היא חלק מהמסע המתמשך לקיעקוע ממשלות הימין ולדה-לגיטימציה של כל ראש ממשלה (שלא מ"שלהם") מאז התמוטט שלטון מפא"י והשמאל ב-1977. "הם" עדיין לא התאוששו מכך, הם גם לא התביישו לצעוק: "גנבו לנו את המדינה", ואפילו חבורת בעלי ההון וראשי התקשורת שניזונו וינקו הונם משדי ממשלות המרכז/שמאל, עדיין לא השלימו עם כך שמשהו השתנה בארץ הזו מבחינה פוליטית וחברתית ב-40 השנים האחרונות. אף כי מבחירות לבחירות מצטמק כוחו של השמאל ועולה כוחו של הימין והמרכז/ימין, זה לא מונע מחבורה זו להעמיד כספיהם ואת אמצעי התקשורת שלהם (כולל עיתונאי-חצר לשעבר) למאבק פרופגנדיסטי בממשלה, הנשען על מצב עתידי הזוי של שלום בלתי-אפשרי עם הפלשתינים. בניגוד לכל נבואות הזעם של מנהיגי השמאל ותומכיהם בשמאל/מרכז, מדינת ישראל התפתחה לתפארת, התחזקה והתעצמה צבאית וכלכלית, ומהרבה בחינות הפכה אור לגויים, בעוד שכל "המזרח התיכון החדש" שבו "הם" רצו שנשתלב, עולה בלהבות וברצח המונים בכיכרות. ככל שמורשת השמאל מוכחת כשגויה ביסודה וכמבוססת על הנחות יסוד מעוותות, כך עולה רמת הזעם השמאלני בתעמולות ושקרים ובניסיונות לשנות את ההיסטוריה. למשל, היו אלו דווקא ממשלות מפא"י/שמאל ששיחררו ב-1967 את יהודה ושומרון מהכיבוש הירדני - לפיכך אנחנו כוח משחרר ולא כובש (וכך גם אמר רבין בשעתו), ובלשונם רק: "כיבוש, כיבוש". בין 1967 ל-1977 הוקמו לא מעט התנחלויות ויישובים בשטחים המשוחררים בעידוד הממשלות של אשכול, גולדה מאיר ורבין (איזו תגלית: ההתנחלויות זו לא המצאה של הימין...). בכל זאת, כל התעמולה השמאלנית כיום מטילה זאת על ממשלות הימין, מציגה שקרים בנוסח בולשביקי מוכר, המייצגת בעצם מיעוט זעום בעם וניזונה מגורמי חוץ המעוניינים בהחלשת מדינת ישראל וחיזוק הערבים. לפיכך, זכותה של המדינה לבדוק מי הם הגורמים המסייעים לאויביה באופן עקיף דרך עמותות מקומיות (והזעקה "מקארתיזם" מגוחכת לכן ועלובה. אנחנו מכירים את כולכם...). יותר מכך, חובת המדינה היא לפעול נגד גופים אשר פועלים להחלשתה דרך חרם כלכלי ו/או אקדמי. ויש החייבים לתת על-כך את הדין כי חתרנות אינה חלק מהדמוקרטיה. כל דמוקרטיה חייבת לדעת להגן על עצמה וטוב שהכנסת התגייסה לכך אפילו במאוחר. מבוקש לפיכך מקורא מאמר זה, לזכור שטענת השמאל בפרקליטות ש"החוק הוא בעייתי" היא אבסורד, ואין שקר גדול מזה הטוען שחוקי הכנסת הנ"ל אינם חוקיים מבחינת החוק הבינלאומי, כי החוק הבינלאומי לא מכסה נושאים כאלה (וזה שהבריטים למשל לא אוהבים זאת, זו בעיה של הבריטים שאף פעם לא אהבו אותנו - וזאת בלשון המעטה...). חשוב לזכור, שבארה"ב, מעוז הדמוקרטיה, חוקקו לאחר פיגוע "מגדלי התאומים" את "חוק הגנת המולדת" שבינו ובין שיטות דמוקרטיות אין הרבה מכנה משותף. אבל מטרת החוק להגן על הדמוקרטיה מאויבים מבית ומחוץ, וזה לגיטימי לחלוטין, וזה גם מה שיש לנו בשפע...