בסוף הישיבה השביעית בחקירתו הנגדית של
אהוד אולמרט, ניתן היה להרגיש שמתחוללת דרמה. השעה וחצי האחרונות של החקירה (ב', 18.7.11) חיזקו לכאורה את עמדת התביעה בפרשת ראשונטורס.
על העובדות המרכזיות בפרשה זו אין מחלוקת בין התביעה להגנה, משום שהן מגובות במסמכים רבים. ב-15 מנסיעותיו של אולמרט לחו"ל בהזמנתם של ארגונים שונים בשנים 2005-2002 נוצרו עודפים כתוצאה מתשלומים כפולים, בסך 93,000 דולר. באותן שנים עצמם נסעו אולמרט, רעייתו וילדיהם לחו"ל עשרות פעמים, אך לא שילמו 103,000 דולר תמורת כרטיסים אלו.
המחלוקת היא בשאלה האם אולמרט היה מודע לעובדות אלו, ויותר מכך - האם הוא יזם את העודפים כדי לנצל אותם לצרכיו הפרטיים. התביעה טוענת בתוקף: כן. אולמרט טוען בתוקף: לא. התביעה אומרת: מדובר בתוכנית מכוונת של אולמרט,
שולה זקן ורייצ'ל רז-
ריסבי. אולמרט אומר: מדובר בכשלים
בתום לב של רז-ריסבי.
הטענות הללו אינן חדשות. הן עלו כבר בחקירה הראשית, כאשר אולמרט ניסה להשיג לכל הפחות זיכוי מחמת הספק בפרשה זו. אך מה שקרה בחקירה הנגדית עשוי להוליך את השופטים בנתיב שיהיה הרבה פחות רצוי מבחינתו.
התובע, עו"ד
אורי קורב, הצליח לבנות את הקונסטרוקציה העובדתית הבאה: נוצרו עודפים. במקביל נרכשו כרטיסי טיסה בסכום כמעט זהה. משפחת אולמרט לא שילמה מעולם תמורת הכרטיסים. אולמרט לא שאל כיצד עליו לשלם. ראשונטורס לא דרשה את הכסף. המסקנה, לדעת קורב: אולמרט ידע היטב שיש עודפים והוא השתמש בהם; ואם ידע עליהם - אזי לכל הפחות השתתף בדיעבד בתרמית כלפי הארגונים, אם לא יזם אותה מלכתחילה. אולמרט אומר: הכל טעויות ובלבול בתום לב.
אולמרט טען, שהיה בטוח שכל הכרטיסים הללו ממומנים בנקודות שצבר לאורך השנים. הוא הביא לדוגמה את שנת 2005, בה נסע לחו"ל 17 פעמים, כמעט כולן - במחלקה הראשונה. די היה בנקודות שהצטברו בנסיעות אלו, המשיך, כדי להעניק לו מספר מקביל של כרטיסים במחלקת עסקים.
קורב עמד מיד על החולשה שבטיעון זה, אם כי לא במלואה. הוא הזכיר לאולמרט, כי כאשר מדובר היה בנסיעות ששילם משרד התמ"ת, הנקודות לא נזקפו לזכותו אלא לזכות המדינה. מה שלא אמר קורב הוא, שאולמרט עצמו העיד שהשתמש בנקודות קודמות כדי לשדרג את עצמו מעסקים לראשונה; והרי כאשר משתמשים בנקודות, לא מקבלים נקודות חדשות. המסקנה המתבקשת היא, שבכל הטיסות שהיו על חשבון המדינה ובשדרוג של אולמרט - הוא לא צבר אפילו נקודה אחת.
אולמרט אמר, כי ציפה שרז-ריסבי וזקן יפנו את תשומת ליבו כאשר לא יהיו לו מספיק נקודות, כפי שאכן עשו. קורב ירה מיד: כן, ואז שילמת 200 דולר. כך נותרה בעינה התמיהה, כיצד דווקא נוסע כה ותיק כמו אולמרט, לא הרגיש שמשהו פה לא מסתדר - הוא גם משדרג את עצמו בנקודות הקיימות, גם צובר הרבה פחות נקודות חדשות, וגם לא נדרש לשלם תמורת עשרות כרטיסי טיסה נוספים. לשיטתו של קורב, התשובה ברורה: היה כאן מהלך ענק של תרמית.
ההכרעה כאן תהיה בין שתי גרסאות במחלוקת צרה: האם אולמרט ידע על כל העסק, או שמא מדובר בשורה של טעויות וכשלים להם לא היה שותף - אך מהם נהנה בלא יודעין. אחרי החקירה הנגדית היום, דומה שהכף נוטה יותר לעבר האפשרות הראשונה, ולו רק משיקולים של היגיון וסבירות.
