המאבק על יוקר המחיה ומחירי הדיור צודק מאין כמוהו. אולם הכניסה של גורמים פוליטיים משנה את כל כללי המשחק. מארגני המחאה עשו טעות כשחברו לפעילי שמאל, והפכו את המאהלים ברחבי הארץ, ובעיקר בשדרות רוטשילד, לכלי ניגוח להפלת ממשלת נתניהו. מעניין אותי איפה היו הסטודנטים כשממשלת קדימה בראשות אולמרט ולבני לא הפשירה קרקעות לבנייה בת-השגה.
בזמן כתיבת שורות אלו פלשה חבורה של מפגינים המכנים את עצמם "השמאל הלאומי" למבנה נטוש בשדרות רוטשילד. זוהי רמיסה בוטה של החוק ופגיעה בזכות קניין, ועל המשטרה לפנותם בכוח מן המקום, כי גם למחאה צריך שיהיו גבולות. אני מזכיר לכם את מפגיני גוש קטיף שמחו בצורה הכי לגיטימית ולא זכו לסיקור אוהד מכלי התקשורת השונים. קראו להם "פורעי חוק" והמשטרה לא היססה כשעצרה את המפגינים אז, והם עדיין נאבקים לבנות את ביתם.
יש אינספור פתרונות איך לפתור את מצוקת הדיור, ולא רק של הסטודנטים אלא של כלל הציבור, ואני מקווה שזוהי תחילתו של סוף הקפיטליזם החזירי.
בינתיים יש מי שעושה כסף מהמחאה הזאת. אלו הם משרדי הפרסום והספינולוגים משני צדי המתרס. אם הסטודנטים רוצים להצליח במאבקם הצודק ולזכות באהדת העם, עליהם לנתק את עצמם מכל גורם פוליטי ולהתמקד אך ורק בנושא לשמו הוקמו המאהלים.
חוק הוד"לים שיאושר אינו מסייע במאומה לאדם שרוצה לרכוש או להשכיר בית. מי שכן יגזרו קופון מההחלטה הזאת, הם יזמים זריזים שינצלו את החוק לבנות בתים שאינם ברי-השגה, ללא ועדות תכנון וועדות מקומיות, ולהעשיר את חשבונות הבנק שלהם.
אתם זוכרים את מאהל הפנתרים השחורים נגד העוולות החברתיות של השלטון? פעם גם מאבק נראה אחרת ממה שהוא נראה היום. מי שיסתובב במאהלים יראה בליל של שלטים מתנועות שונות ומשונות, בעיקר מהשמאל הפוליטי, שכל מטרתו הפלת הממשלה ואין שום קשר בינו לבין מאבק הסטודנטים הצודק.
