אמש התקבל בבית הנבחרים הירדני החוק המחייב את המועצות העירוניות לכלול נשים בשיעור של 25%. מגמה זו של שיתוף נשים בשכבת-מקבלי-ההחלטות אינה דבר חדש בירדן, אלא התפתחות טבעית של הכרה בכוחן של הנשים ובתרומתן לחברה הירדנית בכל תחומי החיים. הרתיעה הנטועה בתוך המסורת הירדנית מפני פגיעה בנשים קיבלה גושפנקה מחקרית בעבודתה של נרמין מוראד (שלא סיימה את הדוקטורט בגלל מטלות משפחתיות). נרמין ערכה מחקר ענף בקרב 2,000 בתי אב משישה מחוזות ופרסמה אותו תחת הכותרת "להיות נערה בירדן - סטייה חוקית ותרבותית". מסקנותיה של נרמין במחקר זה פסקניות ומטילות אלומה על הדרך בה מתחנכות נערות בירדן. החשש הגדול מ"שחרור" הנערה/אישה, חזק יותר מכל חוק שיתקבל, כותבת נרמין במסקנותיה. מבין כל הפרמטרים שנבחנו, ה"שבטיות" וה"מסורת" משפיעות על הנערה עשרות מונים יותר מאשר על הנער הירדני משום שהנערה "יושבת אוהלים", תורמת תרומה משמעותית וסגולית ל"ניהול הבית" ופחות לניהול ה"סביבה". במחקר של אימאן אל עקור (אשר סיימה את הדוקטורט) מתארת החוקרת את חייהן של הנשים בארביד בין השנים 1910 ועד 1946. הנשים הירדניות לפני עצמאותה של ירדן חיו בקהילות סגורות ונישאו בתוך המשפחה. לרוב בנישואי בדל, יחד עם זאת מתארת העבודה את מודעותן של הנשים לזכויותיהן – המוהר ודמי המזונות למקרה של גירושין. ברור שזכויות אלו אינן זכויות אוניברסליות, אלא זכויות שניתנו לנשים במסגרות המסורתיות והן חלק מתוך המבנה החברתי של "שליטת גברים בנשים". כיום, נשים בדרג הפוליטי הפעילות למען נשים, קשורות במידה זו או אחרת לבית המלוכה, לממשלה, לארגונים סמי-ממשלתיים, כך שלא ניתן לכנות אותן נשים רדיקליות, לוחמות, מהפכניות, כי אם נשים שתפקידן להפחית ביקורת של נשים ולמנוע בכך התגבשות של קבוצות לחץ נשיות. אסמה ח'אדר, מזכ"ל הוועדה הלאומית לנשים, מעניקה מדי פעם בפעם פרסי עידוד לנשים, או לגברים המסקרים את ענייני הנשים בצורה רחבה ומדויקת. טקסים רבים נערכים במשך השנה, בהם מוענקים פרסים ומלגות, לרוב בשיתוף עם הקרן המלכותית לפיתוח אנושי. רים בדראן, סגנית נשיא איגוד המסחר, קוראת להקמתה של קרן ערבית בסך של 100 מיליון דולר לשיפור מעמדה של האישה הערבית, קריאה ערטילאית שלא מגעת לאוזני הנשים הירדניות, אלא לידי "שחקנים" פוליטיים, בחינת מס שפתיים בלבד. ירדן מציגה עליות ומורדות בהתייחסותה לנשים. לפני כחודש ימים מונתה כפא ג'מיל הלסה לשמש כמפקדת משטרת הנשים בדרגת אלוף (עמיד). ירדן הדגישה, כמו בישראל, את ההישג של מינוי אישה לתפקיד אלוף. ניצול הכוח האלקטורלי של נשים מחייב התארגנות מפלגתית, אך ירדן חסרה תרבות מפלגתית, פרט לאחים המוסלמים לא התגבשה בירדן מפלגה משמעותית על בסיס ארצי, לא כל שכן, מפלגה שתחרות על דגלה שוויון לנשים, או קידומן בהיררכיות החברתיות. רק החודש הוקמה "קואליציית נשים ירדניות" מתחת המטריה של חזית העבודה האיסלאמית ובגילוי הדעת שפרסמה הקואליציה מצוין מקומה החשוב של האישה בעיצוב גורלה של ירדן. עיצוב גורלה של ירדן לא בא לידי ביטוי בפסטיבל הסרטים "נשים בעין המצלמה", אלא ההפך. פסטיבל אשר קצר שבחים רבים בהציגו סרטים מחיי היום-יום. לפרס נאה זכה איש הקולנוע אחמד פלח אשר הפיק סרט על מצבן של נשים העובדות כמזכירות ואינן זוכות לתנאים סוציאליים. הסרט זכה לשבחים רבים ולפרסים מידי הנסיכה באסמה. סרט אחר שהשתתף בפסטיבל סרטי הנשים מספר על נערה שלא התאפשר לה להמשיך את לימודיה בגלל לחצים כספיים במשפחתה. תופעה אופיינית לנשים רבות הנקראות לשוב הביתה מלימודיהן בגלל משברים כלכליים, או משברים משפחתיים מכל סוג. סרט אחר צולם על נשים ירדניות הנשואות ללא-ירדנים ואינן יכולות להוריש את אזרחותן – זאת שביימה את הסרט ויצרה אותו היא בת ללא-ירדני. לפני כשבוע ימים התארגנה הפגנת מחאה של 200 נשים ירדניות מול בית המשפט המלכותי. נשים אלו נשואות ללא-ירדנים וילדיהן אינם נחשבים לאזרחי ירדן ובשל כך מופלים בבתי ספר, במוסדות ממשלתיים, בגיוס לכוחות המזוינים, או לזרועות הביטחון. התופעה הזו כוללת כ-5,000 נשים. כמובן שמבחינה פוליטית זוכות הנשים הללו לתמיכתה של השרה לענייני פיתוח חברתי, סלווה רמדאן. הנצחת מעמדה של האישה הירדנית בא לידי ביטוי במזכר ההבנות שנחתם לאחרונה בין משרד החינוך לבין בתי ספר לבנות. בעקבה, לדוגמה, התחייב משרד החינוך להקים מסלולי הכשרה מקצועית תחת הכותרת "מבית הספר לתעשיה". מסלולים שיכשירו את הבנות למקצועות של פקידות ומזכירות. האישה הירדנית, כמו אחיותיה ברחבי העולם הערבי, מצויה, מחד-גיסא, במצב של התעוררות, ומאידך-גיסא מנהלת את חייה בהליכה על קצות האצבעות, שמא תחריד מרבצה את החיה הדתית, המסורתית, הכובלת, המכסה, המסתירה והמאבנת. נשים אשר הגיעו בכוחות עצמן לתפקידים בכירים במדיה, בממשל, במסחר, בדרך-כלל תסתרנה את האידיאולוגיה הפמיניסטית, משל תהיה להם לרועץ. ג'ומאנה ע'ניימאת, הפרשנית הכלכלית של עיתון אל-ע'אד, מוערכת ביותר על כלכלנים ואנשי תקשורת, אף מונתה השבוע לשמש כסגנו של העורך הראשי. ג'ומאנה כמעט שלא תשתתף בשיח מגדרי העשוי להחליש את עמדותיה האחרות בעיני הגברים, לכן נראה כי דווקא היא, אשר אינה צומחת בבתי הגידול של בית המלוכה, עשויה לשמש מודל לשחרורה של האישה הירדנית. יש לפעול על-מנת לפלס דרך בהיררכיות הירדניות, לא לעשות את הנשיות קרדום לחפור בו, ולו רק בשל ההתנגדות העלולה לשמש מחסום למגמה המוזכרת מעלה.