ערב יום ראשון גדשו "רבבות" את ככר מלכי ישראל, סליחה ככר רבין, סליחה ככר אלתחריר, ודרשו את הפלתו של הדיקטטור הגדול,
בנימין נתניהו. הם דרשו את הפלתו בשל המחסור בדיור, מחיר גבינת הגרגרים, מחירי הדלק, מחירי התחבורה הציבורית, והעובדה שכאן נותנים, נותנים, נותנים, ולא מקבלים שום דבר, כמאמר אחד האמנים שנרתמו למאבק. על כל הדברים האלה לבוא מן ה
ממשלה. היא האחראית כאן. אנו נשב באוהלינו בשדרה, עד שיתמלאו דרישותינו בעוד המחאה תלך ותתפשט. הזמר עלה בככר, קריאות ניחרות להפלתו של העריץ, זמר שאוזן לא משוחדת תדמה אותו לקולות העולים מככרות אלתחריר בקהיר בחומס ובחלב להפלתם של העריצים המקומיים, דומה להפליא לזמר הידוע "בדם ואש נשחרר את פלשתין".
יום ראשון הוא יומם של המראיינים הרציניים באמריקה. הפעם עימת כריס וולס, עוגן מתון ומהוגן של רשת פוקס, את טימותי גייתנר, שר האוצר של ממשל אובמה, עם רוברט ביינר, יו"ר בית הנבחרים המשמש כאופוזיציה לאובמה. הנושא: חדלות הפירעון של ארה"ב, אם הקונגרס לא יעלה את תקרת החוב האמריקני. החוב הלאומי האמריקני עומד על 1450 מיליארד דולר (הסיוע הביטחוני לישראל עומד על 3 מיליארד דולר לשנה). 42 דולר מכל מאה שמוציאה ממשלת ארה"ב, מקורו בהלוואות. החוק אינו מאפשר נטילת הלוואות נוספות מעבר לתקרה, ללא אישור הקונגרס. הנשיא כבר איים קדורנית, כי אם ידרוש הקונגרס את הקיצוץ בהוצאות הממשל כתנאי להעלאת תקרת החוב, הוא יעצור את משלוח ההמחאות של הביטוח הלאומי. גייתנר נשלח לראיונות יום ראשון כדי להבהיר כי כל ניסיון למנוע מן הנשיא להעלות את תקרת החוב, ובכך להעמיק את החוב הלאומי של ארה"ב, יגרום לפעולות שהרפובליקנים יצטערו עליהן. בינתיים עלה שיעור האבטלה מעל 9 אחוזים, מספר שאינו כולל את אלה שמעולם לא עבדו, או נואשו מלמצוא עבודה.
ביום ראשון נפגשו ראשי הממשלות של צרפת ושל גרמניה והחליטו לחלץ את יוון מן המשבר הכלכלי הנוכחי באמצעות הלוואה של 145 מיליארד יורו. בתמורה, נאלצת ממשלת יוון לנקוט מדיניות של חיסכון קיצוני, כולל פיטורים המוניים של עובדי מדינה, שינוי מרחיק לכת בתנאים ובשכר, ביטול סובסידיות למיניהן והפסקת התמיכה בדיור ציבורי מוגן או מסובסד. המהומות שהיו עד עכשיו הן כאין וכאפס לעומת אלו הצפויות כאשר יצאו פרטי המדיניות החדשה לפועל.
ככר אלתחריר בתל אביב מייצגת את מה שהתקשורת מלַבָּה ורוצה. טימותי גייתנר בארה"ב מייצג את מה שהשיגה התקשורת בליבוי יצרים, בחנופה, בהסתרת האמת ובשקרים בוטים. יוון היא התוצאה של מה שקורה כאשר ההמון נתקל בתוצאות השגתן של אותן מטרות שהתקשורת והעילית החברתית-כלכלית-אקדמית פיארה והיללה: פשיטת רגל והרס הסדר הציבורי, עד כדי איבוד עצמי לדעת של המדינה.
לשני קצוות המעגל יש אינטרס משותף ביוון שורף ההמון את הבתים, בוזז את בתי העסק וסוקל את המשטרה באבנים גדולות. בארה"ב מספר המובטלים נוסק, ערים נעזבות מיושביהן (ראה דטרויט) וערך הבתים נופל עמוק מן המשכנתה שאותה חבים בעליהם לבנקים, שניצלו מחורבן רק בשל הזרמת מזומנים שנלקחו מהלוואות. בישראל מאזן התשלומים חיובי, חובה החיצוני מצטמק, ומחיר הדיור בה הולך ועולה, בשל עודף גדול בביקוש וחסר נורא בהיצע. זה ההבדל בין סוציאליזם אירופי ותהליך החדרת הסוציאליזם בארה"ב תחת שרביטו של הנשיא השמאלני ביותר מאז ומעולם - ובין בנימין נתניהו.
ישנם עוד מאפיינים המשותפים למפגיני ככר אלתחריר-תל אביב, לדובריו מהודרי הלבוש של ברק חוסיין אובמה ולדוברי ההמון המשתולל באתונה. הם תומכים בממשלה גדולה בעלת סמכויות רחבות ביותר שיש, ממשלה של "צדק חברתי". הם מאמינים באוניברסליות של זכויות העובדים, ושל אלה שאינם עובדים. הם שוללים את הלאומיות ואת הגבולות הלאומיים ומאמינים ברב-לאומיות. הם שונאים את האמונה באל, ובתרבות המבוססת על התנ"ך, ומאמינים ברב-תרבותיות. והם שונאים את ישראל הכובשת, המתבדלת, הלאומית, התנ"כית המגינה על עצמה מפני פלישת זרים.
ויש עוד מאפיין חשוב המשותף לשלושתם: אחדות אינטרסים בין הקומוניסטים מצד אחד לבין בעלי ההון הגדולים המייצגים את הקפיטליזם הקיצוני מצד שני. לשני קצוות המעגל יש אינטרס משותף באוניברסליזם, בהגירה חופשית של עובדים זולים, במנגנון ממשלתי מקיף שאפשר לקנותו ושליטה רעיונית מלאה על אמצעי התקשורת. שני הצדדים גם שותפים לבוז עמוק שהם רוחשים לכל הנוגד את עמדתם, במיוחד לרוב הדמוקרטי שלו.
בככר אלתחריר-תל אביב מגולמת הסינתזה המובהקת של הסוציאליזם הקיצוני והקפיטליזם הקיצוני. ברור כי האמרת מחירי הדיור היא תוצר של מיעוט קרקעות לבנייה. והיכן הן הקרקעות הראויות לבנייה באזור המרכז? גבעות הטרשים של השומרון כמובן. כל אחת מערי השומרון מתוכננת לעשרות עד מאות אלפי תושבים. היכן הן הקרקעות הראויות לבנייה באזור ירושלים? בארץ בנימין כמובן, כל אחת מערי בנימין תוכל ליישב עוד עשרות אלפים בבנייה רוויה. היכן הן הקרקעות הפנויות בגליל? מתחת לבתיהם של ערביי הגליל שאינם ממתינים למדינה שתבנה בשבילם. ובנגב - כנ"ל. 200 אלף ערבים כבר בנו את בתיהם במיליון הדונמים של צפון הנגב ומרכזו.
המצב שבו יהודי ישראל מצטופפים בגטו גוש דן משרת את בעלי הקרקעות, את יבואני הפועלים, את בעלי (ובעלות) השליטה בבנקים הגדולים ובחברות ההיטק הבונות את קיניהן בהרצליה-רעננה-תל אביב. כך, האינטרסים של בעלי ההון של רמת אביב עולים בקנה אחד עם מאוויהם הפוליטיים של בניהם הקומוניסטים שיצאו להפגנות אלימות נגד הממשלה הנבחרת, זו המייצגת את הרוב הדמוקרטי, ולא את המיעוט הצעקני. כך, במקום שהדמוגרפיה הישראלית העולה כפורחת תקבע עובדות בשטח, הופכים אותה ראשי הציר הקפיטליסטי-קומוניסטי לקרדום פוליטי לחפור בו, בעוד שהאויב האמיתי כובש את הארץ בנחישות.
כל משבר הוא הזדמנות, קבע
רם עמנואל, יועצו לשעבר של אובמה. זוהי ההזדמנות של רוה"מ בנימין נתניהו להבטיח לפתור את בעיית הדיור, ולקיים. להבטיח לכל זוג צעיר יוצא צבא חצי דונם במחיר עלות, בתנאי שייבנה עליו את ביתו בתוך חמש שנים. רק על קרקעות מדינה. ורק בפריפריה. ואם לא יבנה, יש עוד צעירים המשתוקקים לבנות את ביתם הממתינים בתור. לערוך רפורמה מקיפה בדיני התכנון והבנייה ולהקים מערכת של בתי משפט לנושא קרקעות בלבד, בדומה למערכת בתי המשפט לתעבורה, ובכך לשים קץ לסחבת. להחיל את החוק הישראלי על כל הישובים הישראלים ביו"ש ולפתוח אותם לבנייה המונית. להעביר את המפעלים הסמוכים על שולחן הממשלה אל הפריפריה. הרוב ינהר. המיעוט יוכל להמשיך ולהתבשל בככר אלתחריר ולשיר "בדם ואש נפדה את פלשתין".
