'אנונימוס' היא ישראלית ממוצא עירקי ומרגלת שחדרה במסווה ללב ההתארגנות המוסלמית הקיצונית בארה"ב. כיום היא המומחית המובילה בארצות הברית לטרור האיסלאמי. 'אנונימוס' סוקרת בספרה, בין השאר, את הספר 'אל אנצאר אל-ערב פיה אפגניסטן' (המתנדבים הערבים באפגניסטן) מפרי עטו של עאדל עבדול ג'ליל באטרג'י. הספר מתאר כיצד הפכה המלחמה כנגד הרוסים הפולשים באפגניסטן, לנקודת מפנה הרת גורל בהשקפת הערבים והמוסלמים על המערב. המלחמה, שהחלה כמשימת ג'יהאד לשחרור אפגניסטן, התבררה כתבוסה צורבת לברית המועצות, מעצמת העל. הניצחון על הרוסים פקח את עיניהם של צעירים ערבים רבים. הם חשו מחוזקים. אחדותם גרמה להם לחוש בלתי מנוצחים. הניצחון הותיר אותם עם תיאבון לעוד. אם הצליחו להביס את הסובייטים, כך הסיקו, הם יוכלו להתגבר בקלות על המערב המנוון. ג'יהאד, הג'יהאד החדש שלהם, עשוי להוביל לשליטה מוסלמית מלאה בעולם. כיום, לאחר הנסיגה התבוסתנית של ארה"ב מעירק ואפגניסטן, ולאחר הנסיגה התבוסתנית של ישראל מלבנון ומעזה, והכניעה הישראלית לטרור הפלשתיני, מתחזק האיסלאם הרדיקלי עוד יותר בתקוות ההשתלטות שלו על ישראל, אירופה ועל העולם כולו. ד"ר עבדאללה עזאם, יחד עם אוסאמה בן-לאדן שכונה 'אבו עבדאללה', ועשיר סעודי נוסף בשם וואיל ג'ולאידן, הפכו לטריומוויאט שהקים את הג'יהאד המוסלמי החדש באפגניסטן, תחילה בצורת מחנה האימונים בג'אג'י, ליד גבול פקיסטן, אשר כונה בשם "אל-מאסדה", "גוב האריות". ארצות הברית, באמצעות הסי.איי איי ועמיתו הפקיסטני, המודיעין הבין-שירותי, מימנה אותו ואימנה אותו וקיוותה להשתמש בו כנגד הרוסים. בן-לאדן רימה את האמריקנים ואת הפקיסטנים, כפי שהרשות הפלשתינית והפלשתינים מרמים אותם ואותנו עד היום, כשהם מתמרנים את הישראלים והאמריקנים והאירופים כאחד לממן ולאמן אותם, כשבפועל הם פונים נגדנו, כפי ש'אל-קאעידה' פנה כנגד בני בריתו המערביים. ממשלת ארה"ב והעם האמריקני התייחסו אל 'אל-קאעידה' בקלות דעת כפי שהציבור הישראלי מתייחס לרשות הפלשתינית ולחמאס. לזה אסור לקרות. ד"ר עבדאללה עזאם, בן-לאדן וג'ולאידן ייסדו את "מכתאב אל-חידמאת", ("משרד השירותים" - הכינוי המקורי לארגון 'אל-קאעידה') לא כארגון טרור, אלא כארגון צדקה. זהו אם כן גרעין הרעיון להשתמש בארגוני צדקה לפעולות טרור. צדקה, פליטים, קרנות, מוג'הידין, ג'יהאד. מזימת שטנים מבריקה. האמריקנים, האירופים, וגם הישראלים, מולכים שולל ומתפתים לכרות ברית עם השטן. ד"ר עבדאללה עזאם קרא למאמרו על מחנה האימונים אל מאסדה: "אל-קאעידה אל סאליבה", דהיינו "הבסיס המוצק". בערבית, "אל-קאעידה" פירושו "בסיס", במובן של מטה או מחנה צבאי. כך ניתן השם המפורסם למפלצת הג'יהאד האיסלאמי העולמי, שזרועות התמנון שלה כבר חדרו אלינו בדמות הרשות הפלשתינית ושאר ארגוני הטרור הפלשתיני. באחד מספרי ההדרכה הרבים לג'יהאד האיסלאמי נכתב: "ממשלות איסלמיות לא קמו מעולם ולעולם גם לא יקומו באמצעות פתרונות של שלום ושיתוף פעולה. הן קמות כפי שקמו מאז ומעולם - על-ידי העט והרובה, על-ידי המילה והקליע, על-ידי הלשון והשיניים, בשם אללה, הרחום והחנון". זוהי הסיבה האמיתית לסרבנות הפלשתינית להגיע להסכם שלום כולל עם הישראלים. זו הסיבה לכך שאין שום סיכוי לשלום עם הפלשתינים האיסלאמיסטים. ניהאד עוואד, כמנהל הכללי של 'המועצה ליחסי אמריקה-איסלאם', שהציגה עצמה כארגון מוסלמי מתון המתמקד בזכויות אדם ומקדם את הצדק, הכריז בעצרת: "הם [היהודים] אומרים 'לשנה הבאה בירושלים'. אנו אומרים 'לשנה הבאה בפלשתין כולה'. במילים אחרות, חיסול מדינת ישראל. הפלשתינים שרים בערבית: 'אל-אקצה קורא לנו, הבה נצא כולנו לג'יהאד ונזרוק אבנים בפני היהודים'. ד"ר אימאן סראג' א-דין, בהיותו חבר ב'חברה המוסלמית-האמריקנית', שהוצג כפרופסור למדעי המדינה ולמשפט בינלאומי, השווה בין ישראל לבין המשטר הנאצי. "אין הבדל בין ברק ושרון לבין היטלר. כולם זהים", אמר סראג' א-דין. השוואות האיסלאמיסטים בין יהודים לנאצים, ככל הנראה האונס הציני והסדיסטי ביותר של ההיסטוריה, חוזרות על עצמן מפי פרופסורים ישראלים מוסתים ומסיתים, חברי כנסת ערבים, והמנהיגות הפלשתינית הפוליטית והחינוכית. השיר ששרים הפלשתינים "חייבר, חייבר, יא יאהוד, ג'ייש מוחמד ספאיוד", נשמע כשיר חירות עליז, אך משמעותו: "חייבר, חייבר, הו יהודים, צבא מוחמד בא אליכם". השיר מתעד מעשה מימי הנביא מוחמד. כחלק ממסעו לכיבוש חצי האי ערב הטיל מוחמד מצור על העיר 'חייבר', אשר הייתה מאוכלסת ביהודים. לאחר שהובס בכמה קרבות נגד צבאה החזק של העיר החליט מוחמד לנסות טקטיקה חדשה. הוא שלח אל מנהיגי 'חייבר' שליחים נושאי מסר של שלום. מייד עם חתימת הסכם השלום ופתיחת שערי העיר, הסתער ג'ייש מוחמד, צבאו של מוחמד על העיר וטבח את תושביה עד האחרון. "חייבר, חייבר" פירושו "הבה נערים על היהודים כך שיחתמו עימנו על הסכם שלום, וכאשר יקבלו את הצעתנו, נהרוג את כולם". במלחמה זו כנגד המפלצת האיסלאמיסטית בארץ ובעולם, המתחפשת לארגוני צדקה וזכויות אדם, לארגוני שלום ואחוות העמים, שכולם ארגוני מסווה למחבלים, עלינו לתקוף את הטרור באמצעות ניתוק קווי הכוח שלו, באמצעות ביתוק חבל הטבור שמעניק לו חיים. עלינו לעצור את זרימת הממון והנשק למחבלים ואת הסיקור התקשורתי המשמש לו זרוע ארס קטלנית ביותר. ארגון 'האחים המוסלמים' בארץ ובעולם, ושאר ארגוני הג'יהאד האיסלאמי שנולדו ממנו בארץ ובעולם, שיכללו את שיטותיהם לניצול המשאבים והמערכות הפיננסיות של המערב, כמו גם של ישראל, כדי לממן פעילות טרור ולקדם איסלמיזם. אחת מאותן שיטות הינה יצירת מארג סבוך של ארגונים ומוסדות צדקה, ארגוני פליטים, ארגוני זכויות אדם, ארגוני שלום ואחווה, שישימו לאל כל מעקב אחר פעולותיהם. עלינו להציב קיר מגן חוקתי, משפטי וביטחוני כנגד העורמה הפלשתינית האיסלאמיסטית. 'אנונימוס' מפנה את תשומת ליבנו אל ה'וואהביזם', שהיא תנועה באיסלאם שמקורה במאה ה-18 ונקראת על שם מייסדה, עבד אל-וואהב. זו תנועה איסלמיסטית הקוראת להסרת כל החידושים מן האיסלאם. היא מבקשת להפוך את האומות המוסלמיות למוסלמיות יותר ולהפוך את האומות הלא מוסלמיות למוסלמיות. מטרתה, בקצרה, היא שליטה מוסלמית בעולם. המקומות הטובים ביותר לפתוח בהם במהפך 'וואהבי' כזה הם המקומות שבהם מתרחש כבר ממילא עימות מזויין בין מוסלמים לכופרים, כמו למשל בקשמיר ובישראל. המהפך ה'וואהבי' בקרב הפלשתינים בישראל מגיע כעת לשיאו. הוא מיושם באמצעות מערכות החינוך הערבי הפלשתיני. 'אנונימוס' הינה מאמינה גדולה בכוחה של התקשורת ודעת הקהל כזרזים המביאים לשינוי. משאלתה היא כי כוחה האדיר של האומה הישראלית ובני בריתה במלחמה באיסלמיזם יונע גם כתוצאה מספרה 'ציידת הטרוריסטים'. העם בישראל והעולם חייבים לדעת שהאיום של האיסלאם הרדיקלי חמור, ומחמיר עוד ועוד, וכי על הממשלות לצאת למתקפה עליו, בדחיפות, ולשכלל את דרכי התמודדותן עם איום זה. אסור להניח למדינות התומכות בג'יהאד, מממנות אותו ומחנכות לו, לסחוט מאיתנו עסקה כלשהי. שום משטר לא יכול להיות גרוע מזה המשלם עבור ג'יהאד. כל עוד אנו מכנים מחבלים "ידידים ובני ברית", מועדות פנינו לאסון. אסור לנו להיכנע לג'יהאד. עלינו לעקור את הטרור מן השורש, לא רק באמצעות ניסיונות לבלום פיגועים, אלא גם על-ידי חניקת האידיאולוגיה הניצבת מאחוריו. כדי לנצח במלחמה הזו על החינוך בקהילות ומדינות התומכות בטרור להשתנות, ועל מימון המחבלים לבוא אל קיצו. אנו נמצאים במלחמה, בין אם אנו רוצים בכך ובין אם לאו. בתאריך 11 בספטמבר 2001 גוייסנו כולנו. ביכולתנו לנצח במלחמה זו, ואנו אכן ננצח, משום שלצידנו עומדים הקידמה והחירות והצדק. אנחנו החבר'ה הטובים. לכבוד הוא להיות בחזית המלחמה הזו. כל אחד יכול לעשות זאת. רצון אמיתי הוא הדבר היחיד שדרוש כדי להיות צייד טרוריסטים.