כאמן וכאיש חינוך, כחבר קיבוץ בנגב אינני יכול שלא לומר דבר. אני מוסיקאי יוצר ואיש חינוך, פסנתרן ומנצח ובעיקר חבר קיבוץ, אשר קשר את חייו ואת גורלו בחיי שיתוף בארץ הנגב. אני מרגיש צורך להביע את דעתי על המתרחש כאן בימים האחרונים. ההפגנות בנושא משבר הבריאות ומשבר הדיור חוצות גבולות, ונוגעות בכאב של אנשים רבים במולדת האהובה והכואבת הזו. לא פעם בחיי בארץ הזו יכולתי לחוש את השבטיות ואת המתח שיש בין קבוצות שונות. לא כך הפעם! כשאני שומע כבר יומיים עיתונאים ופוליטיקאים מנסים להציג את ההפגנות הללו כיוזמה להפלת הממשלה אני מתקומם בכל מאודי. כאמן וכמורה למדתי להבחין עם השנים בין יצירה מלאכותית לבין יצירה אותנטית. אין לי ספק שאנחנו בראשיתה של תקופת מאבק חסר פשרות שישתתפו בו רבים מאד מחלקי החברה הישראלית, יהודית וערבית. לא יועילו הפעם למנהיגנו יחסי ציבור מקצועיים ודוברים מטעם. גם התגייסות הסברתית לה קרא ראש הממשלה את חבריו השרים לא תועיל כי הבעיות הן עמוקות ואמיתיות, והן כולן תוצר מדיניות ההפרטה אותה הנהיג קודם כל ולפני כולם ראש הממשלה הנוכחי, מר
בנימין נתניהו. לי אין ספק שההפרטה היא אם כל חטאת. המפריטים למיניהם, עוד מימי ממשלת האחדות הלאומית של
יצחק שמיר ו
שמעון פרס, עשו כמו רבים ממלכי ישראל ויהודה בבית ראשון, את הרע בעיני השם. עתה הגיעו מים עד נפש אין לנו עוד כוח לשאת בנטל הניצול. איננו מוכנים להמשיך ולחזות בקריסת כל הערכים החברתיים עליהם גדלנו. אנחנו רוצים לחזור אל השיתוף, הקהילתיות, אל החמלה.
'מקום תחת השמש' בספרו 'מקום תחת השמש' כתב בנימין נתניהו: 'עלינו לחתור לרציפות העלייה וההתיישבות היהודית, תוך הקפדה על גבולותיה הנוכחיים של המדינה, שהם בני הגנה.' מילים כדרבנות. אבל המדינה הזו צריכה לתת לאזרחיה סיבה טובה לחיות בה.
האם דואג בנימין נתניהו לכך שהמקום הזה יהיה מקום שיש בו קורת גג ומעיין מים חיים לכל תושביה?
בשלב זה זרתה מדיניותו הכלכלית של נתניהו ייאוש, כעס וחרון בהמוני בית ישראל וישמעאל.
אני אומר לחבריי מן הימין: הבה נצא מנקודת הנחה שלא צריך לפנות התנחלויות! האם זה אומר שלא צריך לשמר את הערבות ההדדית, את הרעות, את הקהילתיות אליה הגענו בכוחות משותפים? האין אתם קרובים בכך אליי, חבר קיבוץ, שקשר את חייו בקהילה שיתופית ובחיים בנגב? אני אומר לחבריי הערבים בארץ הזו: אתם ואנחנו, יהודים וערבים כאחד בני הארץ האהובה הזו - האם לא נשלב ידיים לשמור עליה ביחד?
ואני חוזר אל חבריי מן הימין ושואל: האם לא הגיע זמן שנשלב כולנו ידיים, ערבים ויהודים למען בנייתה של מדינה טובה יותר? האם לא נחתור יחדיו למדינה שרוח של חמלה וערבות הדדית שורה עליה? הגיע הרגע לזעוק את זעקת הכיכר הקולקטיבית שלנו. לקרוא לבנימין נתניהו להתעשת, להוכיח פרגמטיזם, להודות שהחלק החברתי הכלכלי של משנתו נכשל כשלון חרוץ.
הטרגדיה שלנו: ימין פוליטי שהוא גם ימין כלכלי הטרגדיה של החברה הישראלית כיום היא שהימין הפוליטי הוא גם הימין הכלכלי, בעוד שהשמאל הוא בעיקרו שמאל פוליטי בלבד. כיצד יכולים אנשים אשר בחרו לחיות את חייהם בהתנחלות, המתנהלת כקהילה, אשר קרובה בעצם יותר מכל לקיבוץ שיתופי, להזדהות עם הקפיטליזם של שלושת העשורים האחרונים?
מה לליברליזם האמריקני-תאצ'ריסטי וליושביהן של קריית חיים, שכונות ירושלים, אריאל, דרום תל אביב, יפו ושדרות? מה הקשר בין האמונה בארץ ישראל השלמה לבין תפיסה של שוק חופשי המסירה אחריות מן המדינה על החינוך, הבריאות, הדיור והתרבות? כיצד קרה שדווקא מפלגת הליכוד, שהיא קפיטליסטית במהותה, מייצגת את המוני בית ישראל בני המעמד הבינוני הנמוך והמעמד הנמוך? כיצד קרה שדווקא משרידיו של מחנה הפועלים נולדו מפלגות המייצגות חלק נכבד מבני המעמד הבינוני הגבוה או העשירון העליון? מה לשמאלן מדיני החי במגדלי עשירים בצפון תל אביב ולרוח השוויון והערבות ההדדית?
מה לאיש ימין החי בקהילה באחת ההתנחלויות ולרעיונות המתנכרים לאחריותה של המדינה לאזרחיה?
אל תוך הבלבול הזה נכנסות גם תוכניות הריאליטי ופרסומות למיניהן. 'אל תפיל את המיליון', 'הישרדות', אריאלה ממפעל הפיס ואחרים מחנכים אותנו שהכסף הוא העיקר, שההצלחה האישית היא לפני כל דבר אחר. שההשכלה איננה אלא כלי לרווח קל - לא עבודה יוצרת, לא חיפוש פנימי. אפילו המושג 'רוחניות' מנוצל בציניות על-ידי איליי ההון לצורך מכירת אשליות.
מעבר לכל האידיאולוגיות השחוקות כולנו - יהודית וערבים - רוצים להתפרנס ב
כבוד, לדור ברווחה סבירה, לאהוב ולהיות נאהבים על-ידי הסובבים אותנו, לא להיות מנוצלים על-ידי אלה שנסיבות החיים הובילו אותם ליהנות מכספים ומאדמות שהם נחלת הכלל.
אין היגיון בחיבור בין האמונה בשלמות הארץ לבין מדיניות ניאו-ליבראלית.
כשמנחם בגין, מנהיג בעל זכויות, עמד בכיכר מלכי ישראל וזעק כנגד האדומים, בנאום מלא פאתוס, הוא כשל בלשונו והצליח לשבש את דעתם של דורות רבים. אכן שלטון מפא"י חטא ביהירות ובגבהות הלב ואף בשחיתות ובניצול, אלא שבגין, אדם צנוע וישר, לא הבין שבהתקפתו על מפלגת העבודה הוא פגע גם בעקרונות ההדר של מורשת בית"ר המקורית. מדינה קולטת עליה, מדינה שיש בה יהודים וערבים הדרים יחדיו, מדינה הנאבקת על חייה מידי יום, איננה יכולה לוותר על אחריותה לאזרחיה. בגין היה איש צנוע אבל ממשיכי דרכו היו רודפי בצע, והפכו את מדינתנו האהובה לכלי לעשיית רווחים. הם מכרו את חופי הים, מכרו את אדמותיה, את משאביה, חנקו את תרבותה ואמנותה המתפתחות, הם הותירו אותנו עניים ומנוצלים. ההפגנה של הצעירים בענייני הדיור נולדה ממקום אמיתי. אין קשר בין מצוקת האזרחים בארץ הקפיטליזם החזירי לבין הוויכוח לגבי חלוקה לשתי מדינות, או ארץ ישראל השלמה.
אין בהפגנה מקום למפלגות הימין המדיני ולמפלגות השמאל המדיני גם יחד.
אין מקום בהפגנות הללו ובשיח המתלווה אליהן להנהגתו של השר
משה כחלון, גם אם ידע עוני בילדותו, כי כחבר במפלגה קפיטליסטית, וכמשרת המדיניות הכלכלית הנוכחית, הוא מפנה עורף לקהילה קשת היום מימנה בא. אין לצערי גם מקום להנהגתו של חבר הכנסת
דב חנין, איש חד"ש, הגר בצפון תל אביב, גם אם הוא בנו של אחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית בימיה הטובים, כי לעניות דעתי אין הוא מקיים הלכה למעשה ערכים חברתיים קומוניסטיים בחייו שלו. אין מקום בהפגנה זו לעיתונאים המדיניים השמאלנים מטעם או לפרשנים הכלכליים הימניים מטעם. יסתפקו אלה ואלה בדיווח ויחסכו מאיתנו את הפרשנות הדמגוגית המוטית.
אתם עוד תראו כיצד למאבק הזה יצטרפו בהדרגה, המוני בית ישראל: סטודנטים, פועלים, פקידים, רופאים, מורים, עובדים סוציאליים וגמלאים מבין המתנחלים, מבין המוסלמים, מבין החרדים, מבין הנוצרים, מבין אנשי הערים הגדולות ומבין עיירות הפיתוח, מבין יושבי הקיבוצים והמושבים, מבין המצפים בגליל ובנגב, מבין כפרי הפזורה הבדואית.
אל תפרידו בינינו כדי למשול להבדיל ממה שכל הזמן כותבים עלינו אנחנו עם אחד. כולנו מדברים עברית, רבים מאד מאיתנו גם חולמים בעברית. ההפרדה לשבטים לפי מקור ארץ ההגירה שלנו היא מוגזמת. בפועל גם היהודים וגם הערבים הולכים ומתקרבים זה לזה ויוצרים חברה רב-תרבותית מרתקת. כולנו בני אברהם: מי שחי בארץ הזו דורות רבים ומי שהגיע אליה לפני זמן מה. הבה נודה על האמת: הפגנותיהם של שכנינו במצרים היוו השראה למה שקורה לנו. הפגנות הרופאים והסטודנטים הם רק ההתחלה של כיכר תחריר שלנו. גם ההפגנות הרבות למען שחרורו של גלעד שליט, שברבות מהן השתתפתי, מספרות סיפור חשוב לגבי הסולידאריות הישראלית. הגיע הרגע לחזור לערכים של אחוות אחים, קהילתיות, ערבות הדדית, שוויון, ורוחניות אמיתית, שיש בה צנעת לכת, חלוקה שוויונית של המשאבים, וחזרה לתרבות ולאמנות ככוח רוחני מניע של יושבי המדינה הזו, שהיא המולדת האהובה והיחידה שיש לנו.
האם ישכיל נתניהו לשנות את מדיניותו? בנימין נתניהו, אחיו של יוני, הוא אוהב הארץ, גיבור ישראל, איש אמיץ, כריזמאטי ומנהיג שנבחר בשנית לראש הממשלה, עמדת השפעה משמעותית, בזכות הבחירות הדמוקרטיות האחרונות שנערכו בארצנו. בהתנהלותו בנושאים כמו הכרזתה המתקרבת של מדינה פלשתינית והמשט השני הוא הוכיח חוכמה, עוז ותעצומות נפש.
אני מצדיע לו על כך! אבל אני משוכנע באותה מידה של ביטחון שבנימין נתניהו טועה במדיניות ההפרטה. הוא הטיף למדיניות ניאו-ליבראלית נוקשה זו כבר בנאום הניצחון המפורסם שלו בבנייני האומה בירושלים, כשנבחר לראשונה לראשות הממשלה.
אני פונה אליו ממקום של כבוד של אזרח אל ראש ממשלתו. אני קורא לו: חזור בך בנימין נתניהו מדרכך הרעה, ושוב אל ראייה חברתית יהודית ברוח מסורת ישראל של אהבת האדם והערבות ההדדית. קח אחריות על החינוך, על הדיור, על התרבות, על הבריאות.
למד מקודמיך הדגולים מנחם בגין ו
דוד בן-גוריון פרק בפרגמטיזם. בן-גוריון פרק את הפלמ"ח. בגין חתם הסכם שלום עם מצרים. ואתה - האם תחזור אל הערכים הנשגבים שלנו? האם תשכיל להשליך מעליך את הרשעים רודפי הבצע, את פרות הבשן? האם תפתח את ליבך אל הסולידריות החברתית ואל אחוות האחים?
האם תוכיח את חוכמת המנהיג הלומד מניסיונו ויודע לשנות את מדיניותו? האם תצטרף אל בגין ואל בי-ג'י כבֵּית השלישי מבין שלושת הבֵּיתים הגדולים של מנהיגי ישראל?
