המחאה שוטפת את הארץ, שוטפת גם אותי, ובשמחה. באמת יקר אצלנו, אנחנו באמת לא מספיקים להרוויח מספיק כסף כדי לחיות כפי שאנו עובדים, ואנחנו עובדים הרבה וקשה. וזה רק על מעמד הביניים ומתחת למעמד הביניים קשה עוד יותר לחיות והעוני הולך ומתרחב. המחאה הולכת ומתרחבת, מאות אלפים יוצאים בכל מוצאי שבת מהבית כדי למחות, אלפים ועשרות אלפים משתתפים במחאה לכל אורך השבוע - באוהלים, בהפגנות, במאמרים בעיתונות ובאתרי אינטרנט וברשתות חברתיות. כמה מזה יימשך בעוד שבוע? שבועיים? חודש? חודשיים? כמה מזה ישפיע לעומק על המערכת הפוליטית שלנו? מעט מאד, והרבה מאוד. הרבה מאד - ברור למה. מאות אלפים יוצאים לרחובות, הנושא לא יורד מהכותרות, ראש הממשלה מקים ועדת מומחים חברי הכנסת מתחרים על להגיע למאהלים ברחבי הארץ, ברור שמשהו כאן ישפיע על סדר היום, על השיח הציבורי, בכל המפלגות. אבל בסופו של יום, כמה תשתנה בעקבות המחאה המפה הפוליטית? כמה היא תיטיב עם חברי הכנסת החברתיים? כנראה שמעט מאוד. רוב האנשים לא אוהבים פוליטיקה ולא אוהבים פוליטיקאים. לכן, למרות שהתחום הפוליטי הוא אולי החשוב והמשמעותי ביותר לחיינו כאן בישראל על כל המישורים האלה משפיעה הפוליטיקה הישראלית. ההמונים המוחים רוצים לראות שינוי במערכת הפוליטית, הם יוצאים מהבית או לכל הפחות יושבים בבית מול מחשב, וגם זה דבר שאין לזלזל בו. אבל בסופו של דבר, יום הבחירות יגיע ורובם ימשיכו להצביע בדיוק לאותן המפלגות להן הצביעו קודם לכן, וממילא לא ישפיעו על הרכבי רשימותיהן, וחבל. חבל כי בעצם, להצביע פעם בכמה שנים לרשימת מפלגה אכן משפיע, אבל ממש לא מספיק. כשרשימת מפלגה כוללת בתוכה שילובים של קצוות כמו דן מרידור, ציפי חוטובלי ואיוב קרא בליכוד, או עתניאל שנלר, נינו אביסדזה ומאיר שטרית בקדימה, או דב חנין ומוחמד ברכה בחד"ש, המרחקים ביניהם יכולים היו להתפרש לא בתוך רשימת מפלגה אחת, אלא בכמה רשימות. ובסופו של יום, למרבית המוחים, כולל כמה מהמרכזיים שבהם, לא תהיה כל השפעה על הרכב רשימת אף מפלגה, כי גם הם, הרי, לא אוהבים פוליטיקה ולא רוצים להזדהות או להיות צבועים בצבעה של אף מפלגה. למחאה הגדולה הזו תהיה השפעה על המערכת הפוליטית. אך מרבית המשתתפים בה לא יזכו לשלוט בהשפעת המחאה על מערכת זו. שיטת הבחירות הישראלית ושיטת הממשל לוקות בחסר, יש לבצע בהן תיקונים רבים ושונים, אך זו השיטה היום. מי שחבר מפלגה משפיע על רשימתה לכנסת (במפלגות בהן מתקיימות בחירות פנימיות), מי שלא, יכול לבחור אם להצביע למפלגה או לא. מי שתומך בנינו אביסדזה, שלקחה חלק רב במחאה, ולא מתפקד לקדימה, מפקיר את נינו אביסדזה. והוא הדין בכל אחד ואחד מחברי הכנסת בהם כל אחד ואחד מאזרחי ישראל תומך. המפלגות, גדולות כקטנות, מלאות באנשים שנמצאים שם רק בשביל הכוח, וגם אם לא, הם אנשים שלא מסכימים אתכם, אבל יאמר לזכותם, הם שם, הם משקיעים ומשפיעים. אפשר לקרוא להם "קבלני קולות" או "עסקנים" ואפילו "רודפי ג'ובים", זה לפעמים יהיה נכון, ולפעמים הם גם "אידליסטים" או "בעלי ערכים". זה לא משנה, כי מי שלא מתפקד בטוח לא יהיה שם. האיש שיצביע לקדימה ולא מתפקד אליה, לא משפיע על רשימת קדימה ובסופו של יום הבחירות יקבל גם כמה חברי כנסת שא נושאים חן בעיני, והוא הדין בחבר הליכוד, העבודה, מרצ או הבית היהודי. אפשר לסלוד מהמערכת הפוליטית ככל שנרצה, אבל ההחלטות מתקבלות בכנסת ובממשלה. לכן מדברים על ביבי, לכן מפגינים מול בית ראש הממשלה ומול הכנסת, לכן אנחנו הולכים להצביע בבחירות. אפשר לנסות ולהתעלם מחשיבות המערכת הפוליטית, אני אישית מעדיף לקחת בה חלק, להיות שייך למפלגה (וכדי שלא אואשם בהסתר מידע: אני חבר קדימה, תומך קדימה ופעיל קדימה וגאה בכך). שכל אדם יחשוב לעצמו מה המפלגה ההולמת את תפיסת עולמו ויחבור אליה, ישפיע על דרכה, לא צריך להקיז דם, מספיק לבוא ולהצביע בפריימריז.