X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
למרות שהיה אחד הציירים הכי מבטיחים בארץ, החל משה פרופס להישכח לאט לאט. ולמרות שהפך לאחד המורים החשובים במכון אבני, ולמרות שחידש הרבה הן בתחום הצבעים, שאחדים מהם הוא המציא בעצמו, הוא נשמט משום מה מהמירוץ של הציירים הבכירים, ובהם בני דורו, אל הפרסים החשובים אל ההכרה הציבורית הרחבה ואל המוזיאונים
▪  ▪  ▪

ציונים מתוך העיתונים 'דבר' ו'מעריב'. הצייר משה פרופס, 1922 - 1985, היה אחד הציירים הכי מבטיחים בארץ. ובאמת דרכו צלחה, ולאחר מלחמת העצמאות יצא ללימודי ציור בפריס.
הוא הצטרף לקיבוץ עין החורש בשנת 1950. בשנת 1952 נולדה בתו הבכורה ובשנת 1956 בתו הצעירה. שנותיו בקיבוץ היו מעטות אך פוריות להפליא. הוא שהה בקיבוץ עד שנת 1958.
הוא זנח את הסגנון המודרניסטי שהביא איתו מפריס, ופיתח את סגנונו הריאליסטי שבו הגיע לדרגת שכלול גבוהה. שנת 1956 הייתה השנה הטובה ביותר של הצייר הצעיר. הוא זכה בפרס דיזנגוף של מוזיאון תל אביב, וערך שם תערוכה גדולה ומבטיחה. אויגן קולב, האוצר המעולה אך הנשכח של מוזיאון תל אביב אז, עודד את משה פרופס מאד בדרכו הייחודית בציור הישראלי.
למרבה הצער, עם עזיבת הקיבוץ החל משה פרופס להישכח לאט לאט. ולמרות שהפך לאחד המורים החשובים במכון אבני, ולמרות שחידש הרבה הן בתחום הצבעים, שאחדים מהם הוא המציא בעצמו, והן בתחום הנושאי, ובעיקר בתחום האור הלבן והמסמא של המזרח התיכון - הוא נשמט משום מה מהמירוץ של הציירים הבכירים, ובהם בני דורו, אל הפרסים החשובים אל ההכרה הציבורית הרחבה ואל המוזיאונים.
יצירתו של משה פרופס מתחלקת בבירור לשני חלקים. יצירתו הריאליסטית המוקדמת, שאגב היא מאד מבוקשת ע'י אספנים וסוחרים, המזכירה את יצירותיו מאותה העת של הצייר יוחנן סימון. ויצירתו המאוחרת, לאחר שיצא מהקיבוץ, ובה הגיע לשיאים של טיפול באור הישראלי.
כאן מובא מקבץ חלקי של ידיעות על יצירתו המוקדמת, שלוקטו מתוך המהדורות המקוונות של 'מעריב' ושל 'דבר'. יהיו הדברים הללו נר לזכרו של צייר דגול חמחנך דורות של ציירים באהבה גדולה.
נולד לשמואל ושרה שהיו עובדי דפוס 'דבר'. שמואל נפטר ב-1945. יולי 1945 משה קיבל אפוטרופסות על אחותו הצעירה זיוה זלדה. ב-1947 אייר את ספר הילדים הראשון שלו, 'סיפורים קטנים ואמת גדולה', הוצ' 'תבל', ליקט וערך יצחק לבנון.
דצמבר 1951, שישה ציירים ששבו מלימודים בפריס, מציגים ב'מקרא סטודיו'. משה פרופס, רות שלוס, שולמית טל, רינה נרד, אביבה מרגלית, נפתלי בזם.
פברואר 1953, פרופס מאייר את העטיפה לרומן הביכורים של חנוך ברטוב, /החשבון והנפש/, הוצ' 'ספרית פועלים'. החל משנת 1954 השתתף משה פרופס במדור האמנות של משא, מוסף למרחב.
אפריל 1955, משתתף בתערוכה גדולה קבוצתית, בבית אגודת האמנים בתל אביב, משתתפים אהרון אשכנזי, אליהו גת, אלחנן הלפרין, שלומית טל, קליר יניב, אפרים ליפשיץ, שמעון צבר וצבי תדמור. ספטמבר 1955, תערוכת אמני ההתיישבות העובדת, זוכה לשבחים מאריה לרנר בעיתון 'דבר'.
נובמבר 1955, הודעה מקדימה על תערוכה קרובה של משה פרופס, במאמר ביקורת של אריה לרנר, ב'דבר'. יולי 1956, מאמר של אריה לרנר ב'דבר', צבעיו הבהירים של משה לרנר, שבחים רבים ותקוות. באותה העת הציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, וגם זכה בפרס דיזנגוף. מיטיבו ואיש חסדו באלה היה האוצר אויגן קולב.
מאי 1957, תערוכה קבוצתית של קבוצת העשרה, בבית מועצת הפועלים של רמת גן. דצמבר 1957, א. מן ב'מעריב', 'תערוכות שלנו בחו'ל - סוד בארץ', על השתתפות פרופס בבינלה הרביעית לאמנות המודרנית, בסן פאולו בברזיל. שבעה ציירים ישראלים: יוסל ברגנר, אהרון גלעדי, משה פרופס, ישראל פלדי, ליאופולד קרקאואר, מרדכי לבנון, ז'אן דוד.
אפריל 1958, יוצאת לאור 'הגדה של פסח', כתיבה ועריכה מרדכי אמיתי, איור משה פרופס. אוגוסט 1958, זוכה בפרס ההסתדרות, יחד עם מרסל יאנקו והפסלים משה ציפר ורות זיפר, לא'י, על ציוריו. בחבר השופטים: חיים גמזו, נחום גוטמן וקוסו אלול.
יוני 1961, רחל אנגל ב'מעריב', כוחם של כ"ח אמנים. פרופס זוכה אצלה לשבחים. מרץ 1961, מצייר את ההגדה לפסח של הוצאת 'מעריב'. בין השאר נאמר עליה בפרסום של 'מעריב': סגנון מודרני, שלל צבעים מיוחדים, סגנון חדש
1962, מורה באולפן לציור, מועצת פועלי גבעתיים. ינואר 1966, משתתף בראיון גדול עם רחל אורן, 'דבר', האם אתה אוהב את פיקסו, עם ראובן רובין, אביגדור סטמצקי, פרופס ודוד שריר.
יוני 1966, תמר אבידר ב'מעריב', הישגים אמנותיים רבים, ותנאי צפיפות והזנחה, על הקשיים של מכון אבני. פרופס נזכר בין המורים. ספטמבר 1966, תמר אבידר ב'מעריב', 'תערוכת הסתיו בלי משברים', מציינת לטובה את פרופס.
במהלך שנת 1968, הרצאות ודיונים בענייני ציור וציירים במועדון מילוא עם אמנים מתחומים אחרים.

תאריך:  15/08/2011   |   עודכן:  15/08/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 מעריב
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
משה פרופס - צייר שנשכח
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
משה פרופס
מרימר1  |  20/08/11 12:21
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתן קלינסקי
אין מקום בוועדת טרכטנברג לדמות מתנשאת המשתלחת עם מידה רבה של ארס בחלקי אוכלוסיה בישראל. וועדה, שנועדה להשתית אדנים ראשונים של צדק חברתי בישראל, לא יכולה להכיל בתוכה אדם, שבכנס חברתי-מדעי טוען, כי הסיבה המרכזית לעוני בישראל היא הילודה
רועי אורן
יום הולדתו ה-50 של נשיא ארצות-הברית ברק אובמה מהווה נקודת שפל בחייו בשל המצב הכלכלי הקשה הפוקד את ארצות-הברית. מסתבר שרק מהלכים חד-צדדיים יצליחו להחזיר את הכלכלה לאיתנה
יהודה דרורי
שליחי השמאל הפשיסטי בארץ ובעולם מנסים לפגוע במדינת-ישראל על-ידי ארגון סרבנות מבית ולחץ בינלאומי לטובת המטרות החמאסיות והפלשתיניות    השמאל הפשיסטי באוניברסיטת בן-גוריון כדוגמה
יובל לובנשטיין
האם אצלנו לא קיימת בעיית עובדים זרים? האם אנו לא עוצמים את עינינו ובמו ידינו מכינים את המתכון הבא לביזה ושוד? האם לא הגיע הזמן להיות פחות "נחמדים" ולהתחיל לשמור על העם היושב בציון?
מוני מרדכי
כדי שיהיה פה שינוי חברתי צריך להיות שינוי פוליטי. למחאה הזו אין כל תכלית אם הבחירות יתקיימו במועדן- גם אם הציבור ייזכר ויקרה נס ואנשים יצביעו פתאום על בסיס אזרחי. המחאה הזו תביא לשינוי רק אם הכנסת תחליט להתאבד ולהתפזר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il