X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
גוגל עושה שימוש בטכנולוגיה כאמצעי למימוש ערכים חיוביים עבור האנושות [צילום: AP]
מות-טורולה וגוגל-פריה
מוטורולה אולי מחייכת בתמונת הרכישה, אולם יש לה יותר מן המשותף עם נוקיה מאשר עם בעלת הבית החדשה. כמו נוקיה, שנכנסה לסיחרור עם הצלחתה הגדולה בתחילת דרכה, כך גם מוטורולה, שכעת מצאה את עצמה נרכשת על-ידי חברה שיכלה להיות נכדתה או נינתה לו היה מדובר בחיי אנוש

כמו בכל אירוע של רכישה ו/או מיזוג, הכל מתחיל לאור פלאשים מנצנצים והמון לחיצות ידיים, חיוכים מאוזן אל אוזן, ותחושת אופוריה גדולה באוויר, לצד הבטחות לשימור הקיים ויצירת תוספות ערך עצומות לבעלי המניות, ללקוחות ולמי לא?
האמת היא שהאופוריה אמיתית והיא אינה משחק, היא תולדה של שחרור המתח ופורקן התסכולים והמתיחות שליוו את שלבי המו"מ עד לרגע האישור והחתימה, הרגע בו נקבעו המחיר והתנאים הסופיים. קרב מורט עצבים בא אל קיצו, ועכשיו מתחיל הקרב האמיתי. איך לעזאזל ממלאים את כל ההבטחות ואיך מחלצים מהחברה הנרכשת את המקסימום, מבלי להביא את עובדיה לתחושת כיבוש ותפוקות מינימום?
אפשר היה לומר שהקונה המאושרת, גוגל במקרה הזה, בעלת מזל רב ורקורד של החלטות נכונות, אשר יגרמו לנשוא הרכישה הזו לרצות במיזוג, בבחינת: יותר משהפרה רוצה להניק, רוצה העגל לינוק. אולם, אין מדובר במזל כלל וכלל, ורקורד של החלטות נכונות אינו רצף על גלגל הרולטה.
חוקי היקום או חוקי הקיום?
בחינה מעמיקה של גוגל כארגון, מעלה כי גוגל היא תאגיד מסוג אחר, הפועל על-פי חוקי היקום, להבדיל מתאגידים הפועלים על-פי חוקי הקיום. חוקי הפרקטיקה הניהולית של התאגידים המתבססים על חוקי הקיום, נכתבו על בסיס פסאודו מדעי, ועל יסוד עקרונות המזכירים במידה רבה חוקי פיזיקה ניוטונית, כדוגמת שימוש בהון עצמי ככוח כבידה ומשיכה, או שימוש במינופים כלכליים לשם יצירת יתרון יחסי בהתמודדות על שווקים ומול מתחרים.
בעבר כבר פירסמתי השוואה בין גוגל ופייסבוק, כשני תאגידים המתבססים על חוקי היקום, בהשוואה לתאגידים עסקיים בני הדור הישן המתבססים על חוקי הקיום, והצבעתי על השוני המהותי שביניהם, ועיקריו של שוני זה מתמצים בתובנה שבבסיס הקוד הגנטי של שתי הבנות הצעירות הללו.
התובנה שבבסיס הקוד היא כי רוח הארגון מבדלת אותו ממוות לקיום, והיא סך כל הערכים החיוביים שהארגון מייצר עבור האנושות.
ההבדל המהותי בין ארגונים מן הזן הערכי (כדוגמת גוגל ופייסבוק), לבין ארגונים מן הדור הקודם, הוא בתפיסה עליה מושתתת האסטרטגיה הארגונית, ולפיה קיומו של הארגון תלוי ראשית בערך שהוא מייצר עבור האנושות, ורק לאחר מכן בערך לבעלי המניות.
קידוד גנטי שכזה אינו מפחית מחוקי הקיום (כדוגמת הפיזיקה הניוטונית, חשבונאות ומיסוי, מסחר ומשפט מסחרי), אלא משמש כמצפן קוסמי, לשם מיצוי הפוטנציאל הפרטני שבכל אחת מדיסציפלינות אלה, על גבי מפת ניווט ארגונית אחודה ומאורגנת, מפה שתהיה נכונה ומדויקת יותר לצורכי הניווט הארגוני, בשל היות הקואורדינאטות דינאמיות, ועדיין בעלות מבנה אקסיומאטי גנרי.
על-אף היות החברות הללו חברות טכנולוגיה במובנה הקלאסי של המילה, הן אינן חברות טכנולוגיות, אלא חברות העושות שימוש בטכנולוגיה כאמצעי למימוש ערכים חיוביים עבור האנושות, ומתוך שכך, אין זה מקרי ששתיהן נחשבות בעיני הציבור כחברות שטוב לעבוד בהן (מחויבותן לאנושות מתחילה בביתן שלהן).
הדור הישן: מות-טורולה, נוק(אאוט)יה ודומיהן
מוטורולה אולי מחייכת בתמונת הרכישה, אולם יש לה יותר מן המשותף עם נוקיה מאשר עם בעלת הבית החדשה. כמו נוקיה, שנכנסה לסיחרור עם הצלחתה הגדולה בתחילת דרכה, כך גם מוטורולה, שכעת מצאה את עצמה נרכשת על-ידי חברה שיכלה להיות נכדתה או נינתה לו היה מדובר בחיי אנוש.
כך, כאילו משום מקום, מגיחות להן ענקיות הרוכשות את הסבתות ואת הסבתות של הסבתות התאגידיות, ואין זה מקרי שבעליהן של גוגל ופייסבוק כבשו את המקומות 24 ו- 52 ברשימת עשירי העולם של פורבס.
אפשר היה להעמיק במחקר על הסיבות שבעטיין קונגלומרטים בינלאומיים עצומים קורסים תחתם בקול אבחה דקה, אולם הרבה נכתב על כך בספרי ניהול , וגורואים ניהוליים כדוגמת פיטר דרוקר כבר הכבירו מילים על כך.
אני מבקש להתרכז לצורך הדיון כאן דווקא בעיקרון מן הסוג המאפיין את הקוד הגנטי של תאגידים כדוגמת גוגל ופייסבוק, בהקשר של "סך הערכים החיוביים עבור האנושות", ולהביא לצורך כך דווקא אימרה הלקוחה מעולם בודהיזם-זן, על פיה: "כאשר קבצן פוגש צדיק, הוא רואה רק את הכיסים שלו".
אם האימרה אינה ברורה דיה מעצמה, נבאר כי תאגידים הפועלים על יסוד חוקי הקיום בלבד, רואים בעולם שסביבם בעיקר "לקוחות" ו- "מתחרים", ועל כן הם מתבוננים בעולם (על דרך המשל) מעיני קבצן.
לעומתם, תאגידים מן המודל העושה שימוש בחוקי היקום, מתבוננים בסובב אותם בסקרנות ושואלים את עצמם מי הוא העומד מולי, מה הוא הדבר שהעומד מולי זקוק לו, כיצד אני יכול לספק את הצורך הזה, מה נדרש ממני כדי לקיים את הצרכים הללו לאורך זמן, וכיצד אשאר ערני לצרכים חדשים, וכיוב'...
גוגל-פריה (גוגל כאימפריה) וחוקי היקום בהתגלמותם
גוגל פרצה אל התודעה הכללית עם מנוע חיפוש המבוסס על אלגוריתמים שרובם כבר היו ידועים בעת הפריצה לתודעה הכללית, ומנוע החיפוש אף לא היה מן המשובחים ביותר בעת ההיא. היו אז מנועים טובים יותר. אולם גוגל זיהתה את מה שהפועלים על-פי חוקי הקיום לא זיהו.
העולם המרושת נחשף פתאום לכמויות עצומות של מידע, והיתרון של גוגל לא היה מצוי בתיווך המידע אלא ביצירת ידע מתוך ים המידע. לא בתרגום מידע לידע בלבד מצויה ההצלחה, אלא בפשטות, בניקיון משטח העבודה של המחפש, ובשימוש במחפש עצמו כמקודד איכות החיפוש. גוגל שמה את המחפש במרכז, והפכה לשם נרדף למנוע חיפוש, ממש כשם שפריג'ידר הפכה לשם נרדף למקרר.
גוגל אימצה שילוב מדהים של גישה "קיפודית" (מיקוד הערך וקלות השימוש), עם תפיסה "שועלית" (אלגוריתמים דינאמיים הנשענים על הגיונו של המשתמש לשם קליברציה נרכשת אינקמנטלית).
בזמן שמתחרותיה עשו, גוגל חשבה (וזכרה כי הערך לאנושות הוא המצפן הראשון והרווח לבעלי המניות הוא תוואי השטח וקצב ההתקדמות. מתחרותיה פעלו על-פי הגיון הפוך).
האנדרואידיות כמשל
בבחירת השם למוצר המהווה מערכת הפעלה פתוחה, הצהירה גוגל הצהרת כוונות שיש בה יותר מסימבוליות. האנדרואיד הוא רובוט דמוי אדם, וכפי שמצופה מבעל תכונות של רובוט שאינו חומרה אלא כולו תוכנה, מטרתו היא להקל על האנושות בעולם שבו שפע של מידע ושפע של יישומים מהווה מכשול לבני אנוש.
אותה תפיסת קוד גנטי ששימשה את גוגל בעת הולדת רשת האינטרנט, משמשת כעת את גוגל בעת ניתוק הרשת מעולם מחשבי-שולחן אל עולם שבו כל בן אנוש נושא עימו מחשב-סלולרי. הקוד הגנטי עבר אבולוציה ביחד עם המין האנושי, על יסוד אותו שילוב בין קיפודיות ושועליות.
בשולי האבחנה הזו, נציין בנוסף, כי למעשה לא הייתה זו אבולוציה, אלא רבולוציה של ממש, שכן בעוד שהנשא הטכנולוגי עבר אבולוציה, הערך המוסף לאנושות עבר רבולוציה, וגוגל מספקת לעולם מערכת הפעלה עם קוד פתוח ויכולות לכל מקודד ליצור על הפלטפורמה שלה ערך נוסף (זוהי אקספוננטיאליות של ערך שתאפשר לגוגל לפתוח פער משמעותי על מתחרותיה שאינו נשען על הרחקת המתחרות אלא על קירוב הלקוח).
סגירות מערכת ההפעלה של אפל הייתה מושא לאי שביעות רצון מצד לקוחותיה במשך זמן רב מדי, עד שגוגל הרימה את הכפפה. זוהי בדיוק מהות ההבדל שבין תפיסה קיומית ותפיסה יקומית. רק בתחילת השנה הנוכחית למדנו מקנאליס, על תוצאות המחקר שהצביע כי אנדרואיד של גוגל היא מערכת ההפעלה בעלת נתח השוק הגדול ביותר, עם צמיחה של למעלה מ-600 אחוזים בין רבעוני 4 של 2009ו-2010.
היום, בצילו של משבר עולמי, מודיעה גוגל כי הקבצן התורן נרכש על ידה. ההודעה לא הפתיעה, כשם שלא תפתיעה ההודעה הבאה שתגיע בקרוב כי בלאקברי (שיש לה אחיזה גבוהה בקרב משתמשים תאגידיים לצד תפיסת התנהלות קיומית ולא יקומית), תהיה הקבצנית הבאה בתור כאשר תאגיד בעל מאזן ערכים חיובי עבור האנושות יגרום לה לחייך חיוך מותש במסיבת עיתונאים.

תאריך:  16/08/2011   |   עודכן:  16/08/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מות-טורולה וגוגל-פריה
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב הודעה 
1
הסבר אחר
יואל קורנבלום  |  17/08/11 05:55
 
- ביאור ההבדל בין קיומי ויקומי
דן אלון  |  18/08/11 08:02
2
Google the adopting parent
Sinai  |  17/08/11 20:13
 
- גוגל וטכנולוגיה
דן אלון  |  18/08/11 08:08
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
שמחה לוין
ממשלת ישראל צריכה להפסיק להתנהל על-ידי החיים ולהתחיל לנהל את החיים מתוך התמקדות בתוצאות שאליהן היא שואפת. יש לקבוע חזון למדינת ישראל בכל אחד מתחומי החיים: בריאות, רווחה, דיור וביטחון, ולתרגם את החזון לתוכנית פעולה, לערכים, לסדרי עדיפויות וליישום
יובל לובנשטיין
הוראת שעה ברורה ופשוטה יכולה להוריד את מחירי הקנייה באחוזים רבים    מחיר קנייה, הנחה ממחירון וללא זכות החזרה - זו כל התורה
מתי דוד
לאור הפרשיות, החקירות ופסקי הדין התמוהים של מקצת מהשופטים, המיתוס של אנשי מופת ואמת מתפוגג למרות כל התכונות החיוביות המושלמות שכיבכול שמייחסים להם
עו"ד זיו שרון, עו"ד ניר הורנשטיין
בתיקון לחוק מיסוי מקרקעין קיימת הוראה המאריכה את תקופת ההמתנה לפי סעיף 49ב(1) לחוק ל-8 שנים. העיכוב לא יחול על מי שהינו בעל דירה יחידה. לעומת זאת מי שמכר דירה או את כל מכסת דירות במסגרת חוק הגדלת ההיצע, ואשר ירצה למכור דירה מ-2013 ואילך, ייאלץ להמתין 8 שנים מן המכירה האחרונה שלו בפטור
ג'ני ריינדוביץ
האשדודים נשארים מאחור כי יותר 42% מבניה העובדים של העיר משתכרים פחות משכר המינימום. הם נזנחים כי יותר מ-35 אלף תושבים חיים מקצבאות: הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, קצבאות זקנה, ועוד. אחוז המובטלים באשדוד הוא מעל 8%, כ-1.5% מעל הממוצע הארצי. לכל אלו אין פתרון דיור
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il