הפיגוע האחרון של מחבלי ארגון "ועדות ההתנגדות העממית" באזור אילת נחשב בקרב הפלשתינים כאחד הפיגועים המוצלחים ביותר מבחינה צבאית ובהיבט האזורי שכן הוא הצליח להביא לסיבוך היחסים המדיניים והביטחוניים בין ישראל למצרים ולקריאות לבחינה מחדש של הסכם השלום ביניהן.
הפיגוע הזה שבו נהרגו כמה חיילים מצרים, מהווה ציון דרך חשוב ביחסי ישראל מצרים במיוחד לאחר המהפכה ונפילת משטרו של הנשיא מובארק.
כידוע, מהפיכת ה-25 בינואר במצרים הביאה לשינוי במדיניות המצרית כלפי ישראל והצליחה להביך אותה. המשטר הצבאי החדש במצרים שינה גם את המדיניות כלפי הפלשתינים ברצועת עזה. למורת רוחה של ישראל, הוא סירב לשתף פעולה עם המדיניות הישראלית של הטלת מצור על רצועת עזה, פתח את מעבר רפיח ולא היה מוכן יותר להבליג על הפעולות הצבאיות של ישראל נגד תשתיות הטרור הפלשתיניות ברצועת עזה.
המועצה הצבאית העליונה במצרים מנסה להפגין מדיניות תקיפה יותר כלפי ישראל מהמשטר הקודם של חוסני מובארכ. מותם של כמה חיילים מצרים בחילופי האש במהלך הפיגוע האחרון, הגביר את זעם הרחוב המצרי כלפי צה"ל ושימש כתירוץ להפגין את המדיניות המצרית החדשה ביחס לישראל. ההמונים יצאו להפגין ברחובות מול שגרירות ישראל בקהיר ודרשו את סילוקו של השגריר הישראלי יצחק לבנון ממצרים.
המצרים דרשו פתיחת חקירה רשמית בנסיבות מותם של החיילים, החזרת השגריר המצרי מתל אביב ועיון מחדש בנספחי הסכם השלום עם ישראל.
עכשיו מנסים המצרים לחקות את הטורקים בפרשת "משט המרמרה" ודורשים התנצלות ישראלית רשמית על מותם של חייליהם ותשלום פיצויים למשפחותיהם. בינתיים הסתפקה ישראל בהבעת צער על מותם של החיילים המצרים.
אולם, גם המועצה הצבאית העליונה במצרים נזהרת מלקרוע לחלוטין את חבל היחסים עם ישראל והראיה לכך היא הנסיגה שלה ברגע האחרון מהחלטתה להחזיר את השגריר המצרי יאסר רצ'א מתל אביב לקהיר.
נראה כי הרצון העיקרי של המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים הוא לרצות את הרחוב המצרי. ההמונים המצרים הצליחו בחודשים האחרונים לכפות את רצונותיהם על המועצה הצבאית העליונה המעוניינת בהחזרת השקט לרחובות בכל מחיר, ונכנעת לדרישות הרחוב המצרי כדי להשיג את משימתה. הדבר ניכר בעיקר בהתנערות המועצה הצבאית העליונה מכל סמלי המשטר הקודם והעמדתם לדין של בני משפחת מובארכ ושרים ופקידים בכירים לשעבר.
בכל שלושים שנות הסכם השלום בין ישראל למצרים לא הביאה תקרית מותם של אנשי ביטחון מצרים מירי צה"ל למשבר ביחסים בין ישראל למצרים, משטרו של מובארכ ידע לשמור על איפוק ולהימנע מצעדים קיצונים שיסכנו את השלום בין שתי המדינות.
אבל, בערוצים החשאיים מנסה מצרים לתווך בין ישראל לחמאס ברצועת עזה. המגעים הביטחוניים בין שר הביטחון ברק לבין הגנרל מחמד טנטאווי, ראש המועצה הצבאית העליונה נמשכים והם יותר אינטנסיביים במיוחד לאור המתיחות החדשה בין שתי המדינות.
על-פי מקורות ברצועת עזה, שר המודיעין המצרי, הגנרל מוראד מוואפי ניהל מגעים עם ראש ממשלת חמאס, איסמעיל הנייה והבהיר לו כי ישראל איננה מעוניינת בהסלמה ברצועה.
המשימה המצרית היא להחזיר את המצב ברצועה לקדמותו, לאותו מצב של טרם הפיגוע באילת, כלומר, מצב של רגיעה (תהדיאא'-בערבית) בלתי רשמית.
החשש של המצרים המשותף גם לבכירי הרשות הפלשתינית, הוא שהמשך ההסלמה ישרת את האינטרס של ישראל ויסיט את תשומת הלב העולמית מהאירועים המתוכננים בעצרת הכללית של האו"ם במהלך חודש ספטמבר בכל הקשור לדרישת הפלשתינים להכיר במדינה פלשתינית שגבולותיה הם קווי 67.
בשטח עצמו, הצבא המצרי ניצב בפני אתגר חשוב, החזרת הביטחון לחצי האי סיני והידוק השליטה הצבאית המצרית בשטח. לצורך כך פתח הצבא המצרי במבצע גדול הנקרא "נשר" למלחמה במבריחי נשק ובפעילי טרור של הג'האד העולמי שהתבססו בקרב השבטים הבדואים בסיני והאחראים לפיגועים בצינור הגז ותכנון התקפות נגד ישראל. הכנסת הכוחות הנוספים של צבא מצרים לחצי האי סיני לצורך המבצע הייתה בהסכמת ישראל והיא מוגבלת בזמן, שכן היא סותרת את הנספח הצבאי של הסכם השלום בין שתי המדינות. למרות שהמועצה הצבאית העליונה במצרים הגיעה להבנות עם תנועת "האחים המוסלמים" שהיא תנועת האופוזיציה הגדולה ביותר במדינה, היא חוששת מאוד מתנועת חמאס שהיא תנועת הבת של "האחים המוסלמים".
אין להתרשם ברצינות מהניסיונות לשרטט "ירח דבש" ביחסים בין צמרת הצבא המצרי למנהיגי תנועת "האחים המוסלמים", פרשנים מצרים טוענים כי הנהגת "האחים המוסלמים" פשוט ממתינה לקריסת כלכלתה של מצרים בעקבות אירועי המהפכה וכי היא ממתינה לשעת הכושר הנוחה ביותר מבחינתה להשתלט על השלטון. בצמרת הצבא המצרי מודעים היטב למגמה הזו ולכן מקפידים על שמירת הקשר עם ממשל אובמה שהוא התומך העיקרי בכלכלה המצרית ומניתוק מוחלט של הקשר עם ישראל בת בריתה האסטרטגית של המעצמה הגדולה ביותר בעולם.
