חוויה חינוכית בעיצומה של המחאה החברתית

בכוחותי הדלים אני שותף למחאה החברתית ותורם את תרומתי הצנועה. אני עושה זאת, גם כאשר חלק ממנהיגיה הכניסו, לצערי, לדו שיח אמירות מסממות ומרדימות, כמו:"זה לא מאבק פוליטי", "אין קשר בין מאבק בחזית המדינית והמאבק לצדק חברתי". מנהיגי המאבק ראויים להערכה על קיום מעגלי דיון, בהם מתאפשר לכל אחד להביע דעתו ולנסות להשפיע. מעגלי הדיון מהווים מנגנונים תורמים לעיצובה של המחאה. זה בהחלט מנגנון דמוקרטי לתנועה שנולדה בסערה, ונמצאת במצב של הליכה מתמדת קדימה. ייטיב לעשות כל מי שמבקר את מנהיגות המחאה, אם יגיע למעגלי הדיון, ויתרום את חלקו לשיח המתנהל בהם. אותי כבשו מעגלי דיון, שלא זכו לכותרות ואף לא לאזכור תקשורתי אחד . צפיתי מהצד במעגל דיון, בו השתתפו עשרות רבות של צעירים מבני עשר ועד בני נוער מתבגרים. בדיון השתתפו גם הורים. שום שיעור מחנך ביכתה לא יכול היה לתרום לעיצוב תודעה צרכנית-חברתית כה בוגרת וכה רבת עוצמה כמו אותו מעגל דיון שנמשך למעלה משעתיים. ההחלטה שהתקבלה במעגל הדיון היא בבחינת קריאת תגר על אופי צרכני, המשרת חברה קפיטליסטית - "אנחנו כצרכנים צעירים מניפים את דגל המחאה נגד קניית מותגים יקרים". משלל הנימוקים המשכנעים שנכללו בהחלטה, אציין רק שני נימוקים. האחד - "אין סיבה שנכביד על כיסם של הורינו העובדים קשה", והשני - בעל משמעות פוליטית - "אנחנו, דור צרכני העתיד, לא ניתן ידינו לתאגידים, הצוברים רווחים באמצעות צרכנות לא מבוקרת". אין במעגל דיון כזה תרומה ישירה לכמה אנשים יבואו מחר לכיכר לעצרת מחאה, אך יש בו תרומה רבת חשיבות לעיצובה של דמות, שמקבלת ראייה אחרת על אופנות צרכניות קשות מנשוא, שפשטו בחברה הישראלית. הייתי עד לשעת אור נדירה בעלת עוצמות ערכיות. כדוגמתה קשה למצוא היום בין כתלי בית הספר. הייתי עד לחוויה חינוכית מסעירה בחום ובסאונה הלוהטת של חודש אוגוסט בשדרות רוטשילד בעיר תל אביב. חוויה חינוכית שהצליחה לשלב בין הורים לתלמידים, תלמידים בינם ובין עצמם, האומרים תוך כדי דיאלוג בוגר אמירה ברורה נגד אופי צרכני- בזבזני, שהכה שורש בדפוסי החברה שלנו על-ידי מנועי ההון והרווח. בארבעים שנות עבודתי במערכת החינוך צברתי לא מעט חוויות חינוכיות בשיעורי מחנך אך זו הייתה חוויה מיוחדת במינה. אני גמלאי שנים רבות. לפתע דווקא המחאה החברתית זיכתה אותי לחוויה חינוכית מרגשת במיוחד במקום מאד לא צפוי, בקטע השדרה בין בצלאל יפה ונחמני. חוויה המבליטה הדגשים ערכיים וחברתיים, אותם ביקשו צעירים והורים לחבק יחד, ולשמחתי, הצליחו בכך. הרחק ממאות האלפים המוחים, תנועת המחאה הפגישה אותי עם מעגל דיון שהסעיר וריגש אותי. לשמחתי, היו לא מעט כאלה. עליהם ברשימה אחרת.