"לילה שקט עבר על יישובי הדרום"- עד מתי?

שבוע קשה עבר על תושבי הדרום: הפיגוע הקטלני, מטחי רקטות, רגיעה, עוד רקטות הדיונים הליליים בתחילת השבוע הובילו את נתניהו להסתפק בהצלחת חיסול ראשי ועדות ההתנגדות בעזה ובהמתנה לסיבוב הבא, שכולם מאמינים שיגיע. לא הייתי מקנא היום בהחלטות שצריכות להתקבל על-ידי "השמינייה", הקבינט הביטחוני- מדיני והממשלה עצמה. ונראה על הסף, שטוב שהחליטו בשלב זה להבליג יחסית, אך כאזרח מן השורה כרבים אחרים שמודאג מהמצב הביטחוני, אני סבור שראוי היה שהמדינה לא יכולה לעבור על סדר היום ,כאשר יש ירי מתמשך על אזרחיה, כאשר הג'יהאד האיסלאמי מאיים שטווח ירי הרקטות יורחב עד לגוש דן והחמאס מכריז כי "הרגיעה" כעת היא תוצאה של הרתעת האויב הציוני. יתכן מאוד, ובעת כתיבת שורות אלו, "החלפת המהלומות" תסתיים ותגיע הרגיעה, בדגש שהיא תהיה שוב שברירית אך לדעתי, ולא, אנו עומדים כיום בפני האפשרויות הבסיסיות הבאות:

• אפשרות א' - המשך "החלפת המהלומות" כפי זה כיום,דהיינו , המשך טפטוף הטילים הפצצות והרקטות על ישובי הדרום, בתנאי שאין לנו הרוגים, חייל האוויר ימשיך לתקוף חוליות מפגעים, מנהרות ובתי מלאכה לייצור פצצות, זה לא ירתיע את ארגוני הטרור. היתרון בכך,א פשר לחיות כך עוד תקופה, כאשר פעולה בקנה מידע רחב מצידנו בעת הזאת בעייתית. החיסרון בכך, שכמילון תושבי הדרום חיים במצור, בפחד וחשש. זה לא מביא אותנו לשום מקום וכוונות הטרור רק תגברנה, והם יאמינו ביכולת הרתעתם.

• אפשרות ב' - תחילתה של מלחמת התשה בייננו לבין החמאס וארגוני הטרור, מלחמת התשה במלוא המובן כולל החיסולים הממוקדים שאנו מכירים. מי שיספוג זו האוכלוסיה שבדרום, כולל פאתי ראשל"צ וגן יבנה בצפון . ומי שיגיב זה חיל האוויר וחיל הים ואולי גם ארטילריה ובחומרה יתרה. מלחמת התשה כזו, יכולה בסופה להביא לעוד הפסקת לתקופה מסוימת, וחוזר חלילה. או יכולה להביא להסלמה קיצונית,אם למשל יתחילו להיהרג אצלנו אזרחים ביישובינו. חסרונה,שמכך לא תיפתר הבעיה,החמאס יישאר על-כנו, והיא תביא מהר מאד להסלמה.

• אפשרות ג' - להתחיל לרכז כ-3 אוגדות על הגבול, ברצועה וגם בנקודות הערכות, כולל גיוס מילואים ולהתכונן למבצע "עופרת יצוקה 2" כולל ניתוק וביתור הרצועה לכמה אזורים והכול על-פי התוכניות הקיימות ואו המעודכנות, ולהמתין עם הכוחות להסלמה. היתרון שבמבצע זה הוא שהחמאס הצבאי והמדיני וארגוני הטרור יראו את מסת כוחותינו מול הגבול, יחלו להבין שאנו רציניים והחלטיים בכוונתנו להביא שקט לדרום. יכול להיות בהחלט שדווקא היערכות כזו, תביא להסכם ארוך טווח עם שקט לדרום, מבלי להיכנס למלחמה. אך אם תהיה הסלמה, ריכוז כוחות זה יביא לתגובה מהירה וקיצור טווחים למשימות בכיוון של "עופרת יצוקה 2". החסרונות אפשרות זו הם: מבצע של לוגיסטיקה רבה וגבוהה, גיוס מילואים ושיתוק חלקי של הצבא והמשק, וכמובן עלויות גבוהות.

• אפשרות ד' - להיכנס לרצועה בכל הכוח במטרה הפעם למוטט את החמאס סופית ובהזדמנות זו לחסל את הארגונים כמו הג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות ועוד. מבצע זה לא יהיה קצוב בזמן והכוחות יתפנו מהשטח רק עד להשלמת משימות המטרה, או עד להגעת כוח רב-לאומי אשר ישמור על השקט.

היתרון, זו מלחמה שבהחלט ניתן להגדירה כמלחמת אין ברירה, כי שום מדינה בעולם, לא הייתה מסכימה שירו עליה ועל אזרחיה טילים ופצצות בלי תגובה הולמת וקל יותר להסבירה לעולם ככזו.כמובן עם הכנה מדינית והסברתית מראש. החיסרון, שזו למעשה הכרזת מלחמה במצב המדיני השברירי באזור עם כל המשמעיות, וכמובן ככל מלחמה, אנו יודעים איך נכנסים אליה, אך לא יודעים איך היא תסתיים, כולל החזית המדינית והבינלאומית, ולקראת ההכרזה של ברשות הפלשתינית בספטמבר וגם אחריה. ויתכן שזה הדבר שיביא בסופו שקט מוחלט לדרום בינתיים. לו אני הייתי מייעץ לממשלה, הייתי מציע את אפשרות ג', והיה ותחל מלחמת התשה ללא תוחלת, אין להתמהמה ולהיכנס לאפשרות זו כי תושבי הדרום זועקים לכך.