אחת מסוכנויות הביצוע החשובות ביותר במדינת ניו-יורק שבארה"ב היא המחלקה לשירותי משפט פלילי (DCJS) אשר בעקבות צמצומי תקציב "קיבצה" אל תוך עצמה גופי אכיפה נוספים בתחומים שונים של הפשע, האלימות והמלחמה בהם, לצד סיוע למעורבים בהם.
מבקר מדינת ניו-יורק תומס דינאפולי (DiNapoli) פרסם לאחרונה "דוח מבקר" לאחר שבדק את יעילות ומועילות הקונסולידציה של כל הגופים הללו - שהתרחשה כבר לפני מספר שנים. דוח המבקר מצביע על שורה של בעיות מבניות במינהל הציבורי - ואין זה משנה אם זה בישראל או בארה"ב, או, ככל הנראה, בכל מדינה אחרת.
במצב בו במדינת ניו-יורק יש יותר מ-1,000 סוכנויות, נציבויות ורשויות ציבוריות, אין ספק ש"קונסולידציה" של ארגונים כאלו יכולה להביא, פוטנציאלית לפחות, לייעול ולעמידה ביעדי הקיצוץ התקציבי שעובר על ניו-יורק (ועל כל המדינות בארה"ב) - כך כותב דינאפולי בדוח שלו.
אולם, מכיוון שבאיחוד הרשויות לא הוגדרו מדדים ברורים של יעילות ומועילות, אין כל אפשרות שסונות-האב תוכל לאבחן אם האיחוד היה מועיל - כך קובע הדוח, ומוסיף כי "לא הונחו כל כללים או רגולציות, מדיניות או הסכמים כתובים אשר יעמידו תנאי יעילות או רמות שירות - ועל כן קשה לאמוד את הצלחת האיחוד".
"על-מנת להצליח, כל מאמצי האיחוד ושיתוף שירותים צריכים לכלול תוכניות רשמיות, מלוות ביעדים ברורים ומדדי הצלחה כמותיים ברורים, אשר מוגדרים מראש ונבדקים מהרגע שהתוכנית מופעלת", כך מסכם המבקר את הדוח.
השאלה שנשאלת: מדוע בארגונים ציבוריים דבר זה לא נעשה. הסברים רבים יש לכך וגורמים רבים נוטים להאשים את חוסר ה"דווחיות" והאחריות האישית, הקביעות וההגנה האוטומטית של האיגודים המקצועיים (מלווה בחוסר יכולת להביא לפיטורים) ולכך כי ארגונים ציבוריים אינם חשים "מחויבות" לפעול כך.
בצורה זו מתבזבזים בדר"כ משאבים תקציביים רבים, אשר יכלו לשפר באופן משמעותי את השירות לציבור - ובעיקר בעולם הפשע.