לשכנע עד שירצו ישראל ניסתה דרכים רבות במלחמתה נגד הטרור הרצחני של הארגונים הפלשתינים: פעולות תגמול, חיסול ראשי הארגונים, סיכול מוקדם, הקמת גדר הביטחון והמצור על הכנסת נשק ואמצעי לחימה לרצועת עזה. מה שברור הוא כי ישראל הצליחה לשכנע את הצד הפלשתיני ביהודה ושומרון, כי פעולות הטרור אינן משתלמות לו. לא זו בלבד שהרשות הפלשתינית נטשה את הטרור, ואבו-מאזן מכריז מדי פעם כי אינו מעוניין באלימות, שתמיט אסון על הפלשתינים, אלא שהרש"פ פועלת בעצמה נגד הטרור. אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי אמר בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2, כי "פעילות הרשות הפלשתינית נגד הטרור הצילה חיי יהודים".
על הסיטואציה הקיימת ביו"ש להתקיים גם ברצועת עזה, ואין ספק כי יש בכוחו של צה"ל להביא את הנהגת חמאס להכרה, כי המשך גל הטרור מן הרצועה אינו משתלם לה. שטח הרצועה קטן ומוגבל, לחמאס יש ריבונות מוחלטת עליו, ואם הוא מעוניין לדכא את הארגונים הפעילים, הוא יכול לעשות זאת. נותר רק לשכנעו כי האינטרס שלו מחייב זאת.
לפני כשלוש שנים, פעל חמאס נגד ארגון "ג'ונד אלאיסלאם" והרג את מנהיגו שהתבצר במסגד בחאן יוניס. הוא גם הרס את המסגד, בעקבות הכרזתו של הארגון על הקמת אמירות איסלאמית בעיר, צעד שחמאס ראה בו פגיעה בריבונותו.
יש לדחות בשאט נפש את הטיעון כי הנהגת חמאס אינה שואפת להסלמה, וכי אינה מעוניינת להעיב על יחסיה עם מצרים, בשל כוונתה להעביר את הנהגת חמאס מסוריה למצרים. אם אומנם הנהגת חמאס אינה מעוניינת בהסלמה, עליה למנוע כל פעילות טרוריסטית משטחה.
ישראל אינה נופלת למלכודת חיסולם של ראשי הוועדות העממיות שתיכננו את מתקפת הטרור האחרונה, היה מבצע מדוד, חכם, קולע, נקודתי ומדויק גם מבחינת עיתויו בצמוד לפעולת הטרור. גורמי הביטחון בישראל נזהרים מביצוע מתקפה מסיבית רחבה שתביא להרג אזרחים. כי לכך בדיוק חמאס וארגוני המחבלים מעוניינים לגרור את ישראל, על-מנת להביכה בזירה הבינלאומית ולייצר גל גינויים נגדה. בנוסף, סיכול של ירי הטילים באצעות "כיפת ברזל" עשוי לשכנע את הארגונים כי המשך הירי לא יועיל להם.
נותר להאיץ את השלמתה של גדר הביטחון לאורך 200 ק"מ של הגבול עם מצרים. הגדר הוכיחה את יעילותה ביו"ש, ואין ספק כי תתרום להפחתה משמעותית של פיגועי טרור מרצועת עזה. עובדה היא כי הפיגועים האחרונים התרחשו בגזרה שבה הגדר לא הושלמה.
שירות - למי שמשלם ישראל מתמודדת עם מציאות חדשה בחצי האי סיני - שלטון הכאוס של הבדואים. המציאות החדשה שם לא החלה עם נפילת שלטונו של מובארכּ, אלא הרבה לפני כן. הבדואים בסיני חשו כי שלטונות מצרים מקפחים אותם בכך שלא שיתפו אותם בהנאות מפירות הפיתוח של התיירות בסיני. לכן הם מורדים, ונותנים שירות למי שמשלם. הם מסייעים בהסתרת טרוריסטים של אל-קאעידה ואירן, והם מוכרים ומעבירים נשק מסיני לרצועת עזה.
מציאות זו מניעה את שלטונות מצרים להגיע לשיתוף פעולה ולתיאום ביטחוני עם ישראל, שהרשתה את כניסתם של 1000 אנשי ביטחון מצריים לסיני, בנוסף לשלושה גדודים שכבר הורשו להיכנס על-מנת לעשות סדר במעבר רפיח.
גורם ביטחוני מצרי מסר לעיתון "אלשרק אלאוסט", כי אכן יש תיאום ביטחוני עם ישראל לסיכול הפעילות של אל-קאעידה. אך אין מדובר בתיאום צבאי ממש, כלומר אין ברית הגנה או ברית צבאית עם ישראל, אלא בתיאום ביטחוני בלבד, הנובע מן האינטרס המשותף לשני הצדדים.
המשטר החדש במצרים, למרות עיסוקו בענייני פנים ובהשבת הסדר על-כנו בעקבות ההפיכה, ער לסכנה של אובדן השליטה בסיני ולהפיכת האזור למרכז של אל-קאעידה - התפתחות העלולה לסכן את ריבונותה ואת קיומה של מצרים.
תופעה מעודדת היא כי המצרים אינם מסתירים את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. שיתוף פעולה כזה קיים במידה רחבה יותר עם ירדן, שלפי גורם ביטחוני, מסרה לישראל מידע על תכנון מתקפת טרור מרצועת עזה.
