בשנים האחרונות אנחנו עדים לטפטוף מתמשך של פליטי עבודה מאפריקה אשר באים לחיות ולעבוד כאן על חשבוננו, משתלטים לאט-לאט ובביטחון על אזורים שלמים שלנו, תוך פגיעה מתמדת בתושבי האזור היהודים. ניתן לראות את המחזות הנוראים הללו באילת, בדרום תל אביב ובכל חלקה אחרת שהם מתיישבים בה. דבר זה בעייתי ואסור שיימשך ממספר סיבות:
לטווח הקצר: התיישבות בחלקים של אוכלוסיה שגם ככה קשה לה (כדוגמת דרום תל אביב) ו"התעלקות" עליה; פגיעה קשה בציבור היהודי אשר גר במקומות שהם מתיישבים בהם בגלל שהם חושבים את עצמם ל"בעלי הבית", הם עושים מה שבא להם ומתעללים בתושבי המקום, בין אם על-ידי הקמת רעש, מעשים מגונים בפומבי ועוד. לפעמים, כאשר תושבי המקום מתלוננים, הם מזלזלים בהם עוד יותר ופוגעים בהם. ישנם מקומות שהתושבים מפחדים להיכנס אליהם בגלל ההשתלטות העוינת.
לטווח הארוך: הבעיה הכי חמורה שעלולה לנבוע מהשארת המסתננים כאן ומהמשך כניסת מסתננים חדשים למדינה היא המשך השתלטות על שטחים של המדינה ופגיעה בצביון היהודי של המדינה, פגיעה ברוב היהודי וחיסול המדינה כמדינה יהודית.
ראינו את הבעיות שנובעות ועלולות לנבוע בגלל ההכנסה השיטתית של המסתננים ארצה, אבל השאלה שאמורה להישאל היא האם הכל אבוד או שבאמת יש לנו מה לעשות בנדון? האם הגיע הזמן להרים ידיים ולהסכים למדינת כל אזרחיה או להמשיך להיאבק למען המשך קיומה של המדינה בצביון יהודי? התשובה פשוטה מאוד: אסור לנו להרים ידיים, רק החלשים עושים זאת ואנחנו ממש אבל ממש לא כאלו (למרות שיש גופים שמנסים ללמד אותנו אחרת). ואכן ישנו פתרון גם למסתננים הנוכחיים וגם לאלו שעוד מתכננים להגיע.
הפתרונות המיידיים לבעיה: הוצאת מסתנני העבודה הבלתי חוקיים למחנות מעבר למסתננים; שליחת כל המסתננים ממחנות המעבר חזרה לארצותיהם.
הפתרונות לטווח הארוך: האצת הבנייה של גדר הגבול בין ישראל למצרים; עיגון בחוק את העונשים להגירה בלתי חוקית - שהייה בכלא (ללא הטבות אסירים מעבר לזכויות הבסיסיות) עד לסילוק מוחלט מהמדינה.
חלקים מכם יגידו "אבל רגע, כל מה שרשום כאן טוב ויפה, אך הם לא מסתנני עבודה, הם סך הכל פליטי מלחמה". אז זהו, שלא. קודם כל, המלחמה הסתיימה. שנית, הם אף פעם לא היו פליטי מלחמה. פליט מלחמה מפסיק להיות פליט ברגע שהוא מגיע למדינה הראשונה שלא נמצאת במלחמה. למדינה הזאת קוראים מצרים. העובדה שהם לא נעצרו שם והגיעו לישראל, מצביעה על כך שהם לא באמת חיפשו מקלט, הם חיפשו חיים רווחיים יותר ועבודה טובה יותר, ואת כל זה הם ניסו להשיג אצלנו, על חשבון האנשים החלשים שלנו, האוכלוסיות שלנו שגם ככה קשה להן, ובסופו של דבר על חשבון כולנו.
אסכם בקצרה: מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי ואיננו פתוחים לכל הגירה ובטח ובטח שלא להגירות מהסוג הזה. אסור לנו לתת כלים לחיסול הצביון היהודי. אסור לנו להביא לכל אדם הרוצה לעבוד כאן אישור להיכנס. אסור לנו גם לתת לאף אדם להתעלל באוכלוסיה המקומית. זאת המדינה שלנו ועלינו לשמור עליה בשבילנו ובשביל ילדינו, שגם להם תהיה מדינה יהודית, מדינה משלהם, מדינה שהם יוכלו לקרוא לה הבית, שיוכלו ללכת ברחובות שלה בראש מורם וללא דאגות או פחדים. עלינו להגיד בקול ברור: זאת היא מדינתנו ושלנו היא תישאר.
