לאחרונה נכנס לתוקף חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים. החוק נועד לכאורה להגן על אנשי הצוות הרפואי בבתי חולים ומרפאות מפני גילויי אלימות, אבל למעשה הוא פוגע ב
חופש הביטוי של מי שאיננו שבע רצון מהטיפול הרפואי.
במה הדברים אמורים? - החוק קובע שמי שעשה מעשה אלימות במוסד רפואי, יהיה צפוי לאזהרה ממנהל המוסד הרפואי, ואם יחזור על המעשה תוך שנה מיום האזהרה יורחק לתקופה ארוכה מבית החולים. מעשה אלימות מוגדר בחוק כאלימות פיזית או אלימות מילולית. אלימות מילולית מוגדרת בחוק כך - "איומים וכן דברי גידוף, השמצה, ביזוי או התבטאות אחרת שיש בה משום פגיעה או השפלה".
הבעיה היא בקשר לסיפא של הסעיף. איומים ודברי גידוף פסולים, אבל מה לגבי בקורת לגיטימית?. נניח שאדם שמבקר בבית חולים יעיר לאחד הרופאים על תפקודו הלקוי. לכאורה אמר דבר פוגע ויש סמכות להרחיקו לתקופה ממושכת. האם זה צודק?, האם זה הוגן למנוע מאדם לבקר את קרוביו או ידידיו החולים בגלל שהשמיע ביקורת?.
הבעיה מחריפה כאשר אדם שיקירו נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית ישמיע זעקה על התנהגות הצוות הרפואי. גם הוא לא יורשה להיכנס לבית החולים. במדינה דמוקרטית היה החוק נפסל בגלל שהוא פוגע בחופש הביטוי. בישראל ספק אם החוק ייפסל כיוון שחופש הביטוי לא מופיע בחוקי היסוד, כזכות מוגנת, והאמת שגם בחוקים רגילים הוא לא מופיע. למיטב ידיעתי אף חוק של הכנסת לא מציין את חופש הביטוי כזכות בסיסית.
אין חופש ביטוי בישראל. נקודה.
