המשטר האיסלאמי הטורקי חוצה כל גבול בחוצפתו, המגולמת בדרישתו להתנצלות ישראל על הריגת תשעה אזרחים טורקיים באירוע המשט. ישראל פעלה כדין ועל-פי החוק הבינלאומי בנושא המשט. טורקיה נמצאה אשמה בכך שלא מנעה את הפלגת הספינות משטחה, מאחר שידעה על חברי ארגון IHH הטרוריסטי, החמושים בנשק הנמצאים על הספינה. ישראל, גם היא ננזפה על שהפעילה כוח רב מדי בסיכול הכוונות העוינות וסיכון חיי חייליה.
הפתגם
"מה קדם למה - הביצה או התרנגולת" - אינו מתאים למקרה זה. ברור לכל שלו המשט היה נמנע - כפי שהיה צריך להיות על-פי ממצאי ועדת האו"ם - לא היה כל משט, לא היו נהרגים "אזרחים" טורקים, לא היה צורך בהתנצלות. טורקיה אחראית לבדה להטלת הביצה הבאושה.
סירוב ישראל להתנצל על אירוע שלא יזמה, ולכן אינה אחראית לגביו, מביא את הטורקים לפנות לבית הדין הבינלאומי בחיפוש אחרי הצדק הנאור.
פתגם ידוע נוסף -
"כאשר אתה נמצא בבית של זכוכית, אל תשליך אבנים" - כנראה לא ידוע לטורקים. ישראל צריכה להגיב בפנייה לאותו בית דין בתביעה לחקירת רצח עם שביצעו הטורקים בעם הארמני,
פשעי מלחמה נגד הכורדים, ולא לשכוח את התנהלותה בקפריסין היוונית.
(במאמר מוסגר יש להוסיף את הרוח הגבית שקיבלה טורקיה במאמר מערכת של הניו-יורק טיימס, הקורא לישראל להתנצל. לשם קבלת קנה מידה היסטורי לדעות עיתון זה, נזכיר לציבור, שהוא נמנע מלצאת במאמר מערכת המתריע נגד האנטישמיות וההתנכלויות ליהודים עם עליית הנאצים לשלטון. כל הדיווחים על כך הוצנעו בעמודי העיתון הפנימיים, והסוף ידוע לכל.
למרות כל הכתוב לעיל, יש צורך להתייחס למשבר גם באופן ריאלי, ולא רק על-פי מושגי צדק ומצפון. זה לצערנו העולם בו אנו חיים וכללי המשחק בו שונים לחלוטין.
לכן יש ליישם תבונה מדינית בניסיון לפתרון המשבר, ומומלץ לנסות:
- אין שום אפשרות התנצלות במקרה זה - ולא מטעם של כבוד ויוקרה. יש עקרונות שאם מוותרים עליהם נחלשת המדינה במובנים שליליים רבים, עד כדי סכנה ממשית לקיומה, ולכן אין להשלים עם צעד כזה (ישראל הוכיחה שאין לה בעיה להתנצל - כאשר עשתה זאת עקב מותם של שבעה חיילים מצריים בתקרית האש הרצחנית ליד אילת לפני שבועיים). גם דני איילון התנצל על השפלת השגריר הטורקי בנושא גובה הכיסא עליו הושיבו אותו. אבל כן אפשר להביע חרטה על תוצאות טראגיות עקב איבוד שליטה באירוע מתגלגל.
- יש לפעול לקיים מחווה הומניטרית, כגון תשלום פיצוי למשפחות ההרוגים, מתוך קרן שתוקם על-ידי ישראל וטורקיה. באם תסרב טורקיה - אפילו במימון ישראלי בלבד.
יש לנהוג במקרה זה על-פי הפתגם
"הייה רך כקנה ולא קשה כארז", או כדברי הפילוסוף קנט -
"עשה את הדבר הנכון, והשאר את התוצאות לאלוהים".
