משפט אולמרט ידע ומן הסתם עוד יידע לא מעט דרמות. הודעתה של
שולה זקן על החלטתה שלא להעיד היא ללא ספק מן הגדולות שבהן. לא בכל יום מחליט נאשם שלא למסור לבית המשפט את גירסתו, ונדירים עוד יותר המצבים בהם עושה זאת נאשם שגם במשטרה שמר על זכות השתיקה. וכאשר מדובר במשפט כה מרכזי ומתוקשר - על אחת כמה וכמה.
ניתן לפרש את החלטתה של זקן בשתי צורות, הקשורות זו בזו. האחת: זהו סוג של יאוש והרמת ידיים. זקן ראתה את עדי התביעה וראיותיה, שמעה את
אהוד אולמרט, והבינה שסיכוייה לצאת זכאית נמוכים מאוד. אולמרט גלגל על זקן חלק מהאחריות לפרשת ראשונטורס (אולי היא ורייצ'ל רז-
ריסבי עשו כל מיני דברים שלא ידע עליהם), רמז שייתכן שבידיה התשובה לשאלה להיכן נעלמו 150,000 דולר מהקופה הסודית של
אורי מסר, וסיבך אותה עמוקות בפרשת האזנות הסתר. כל אלו, לצד המסמכים והעדויות, אולי הובילו את זקן למסקנה שיש לה רק מה להפסיד מעדותה, בה היא עלולה לסבך את עצמה עד מעל לראשה. נכון שהיא דיברה גם היום על בטחונה בחפותה, אך עוד לא נולד הנאשם שלא אמר זאת.
זקן גם ראתה את החקירה הנגדית של אולמרט, שאמנם בהחלט לא נשבר, אבל גם ממש לא יצא ממנה מנצח. התובע
אורי קורב סרק במסרק דק את גרסאותיו של אולמרט, עימת אותו עם כל מילה שאמר ולא אמר, ובחלק מהמקרים גרם לו להיראות מגוחך ואפילו שקרן. אם זה מה שאירע לאולמרט - עורך דין מתוחכם, פיקח, עירני ומנוסה מאוד בהופעות ציבוריות - זקן צריכה הייתה לחשוש מאוד ממה שיקרה לה בחקירה הנגדית. ויש לזכור, שמלכתחילה זקן הייתה עולה לדוכן העדים מעמדת חולשה, שכן כל מה שהייתה אומרת היה מתויג כ"גירסה כבושה" משום שלא אמרה דבר לחוקרי המשטרה.
במצב כזה, וזהו הסבר אפשרי שני להחלטתה, זקן הייתה עלולה לבגוד בערך העליון בו דבקה מאז החלה הפרשה: נאמנותה לאולמרט. היו דיבורים על כך שתהיה עדת מדינה, אך היא סירבה בתוקף. גם כעת נראה שהדרך היחידה שנותרה לה לצאת מהבוץ (בו השקיעה את עצמה עוד יותר) היא להגיע לעסקה כלשהי עם המדינה - וחשוב מאוד לזכור שבאופק עוד מחכה לה פרשת
הולילנד. אבל ככל הידוע, גם כעת אין מצידה כל נכונות לעסקה כזאת. המדינה, אגב, הייתה לוקחת בשתי ידיים עסקה שתבטיח - או לפחות תגביר את הסיכוי - שאולמרט יורשע.
מה יכולה הייתה זקן לומר בעדותה? שלא ידעה כלום על סידורי הנסיעות והמימון הכפול שיצרו את פרשת ראשונטורס - ובכך להגביר את חוסר האמון בגירסתו של אולמרט, כאילו הכל נעשה מעצמו או לכל היותר בידי פקידה זוטרה? להודות שידעה ובכך להרשיע את עצמה? כנ"ל לגבי הכספים מטלנסקי: לומר שלא ידעה ובכך לסתור את דבריו של אולמרט? להגיד שידעה ובכך לחזק את סימן השאלה סביב היעלמותו של הכסף? ומה הייתה אומרת בפרשת האזנות הסתר, אחרי שהתברר שאולמרט עצמו הפליל אותה? שלא לדבר על החקירה הנגדית, בה הייתה עלולה לסבך לא רק את עצמה אלא גם את אולמרט.
בגלל הנקודה האחרונה, סביר להניח שאולמרט וסניגוריו לא ממש מצטערים על כך שזקן לא תעיד. נאמנותה כאמור עמדה איתנה בכל הסערות, אך כאשר דלתות הכלא נראות קרובות מתמיד - לא בטוח שהיא הייתה נשארת כה מוצקה. החקירה הנגדית הייתה עלולה כאמור לכרסם בה עוד יותר, אפילו שלא במתכוון מצידה של זקן. נכון שאולמרט איבד את הסיכוי שזקן תחזק את גירסתו, אך גם נמנע מהסיכון שהיא תכרסם בה; נראה שבשורה התחתונה, הוא מעדיף את שתיקתה.
נאמנות עד אין גבול? טיפשות? הימור מוטעה? הימור מוצלח? ברגע זה נראה, שזקן הגבירה מאוד את הסיכויים שהיא עצמה תורשע. כאשר לשופטים אין גירסה שלה לאירועים, הם נותרים בעיקר עם גירסת התביעה ולצידה הסברים שינסו לספק עדיה של זקן ועורכי דינה. השאלה המעניינת ביותר היא, מה תהיה השפעתו של המהלך על התיק הגדול באמת - פרשת הולילנד. האם גם שם זקן תשתוק? או שמא תקבל יקיצה כואבת בעקבות המשפט הנוכחי, ותבין שנאמנותה עולה לה ביוקר רב?
