במקום לנתח את היחסים בין השלטון לאזרחיו בארץ מנקודת המבט המקובלת, לפיה השלטון רחוק, חלמאי, מבולבל או אדיש והאזרחים מבקשים לעורר אותו - אני מציג כאן תזה אחרת: השלטון מרושע. האליטה הישראלית לא רוצה את מעמד הביניים כאן. יתרה מזאת, היא נלחמת באפשרות שמעמד זה יתרבה ריבוי טבעי, יתפשט וישגשג בארצו. כיצד אני יודע זאת? פשוט מאוד. כשהיא רצתה אותו, היא פעלה באמצעים פוליטיים וכלכליים על-מנת שיישאר כאן: מפא"י, עד 73', בנתה בכל רחבי הארץ, אפשרה להורים לשלוח ילדיהם לגן ולבית ספר ועודדה עלייה כמדיניות. מלחמת יום כיפור התחילה את הדעיכה של האליטה הזאת. איזשהו רפיון בתחושת הצדק והייעוד החל. ושיאו בתהליך אוסלו. תהליך זה מקורו בשיתוף פעולה בין האליטה הפוליטית לכלכלית, שמטרתו הרחבת נכסי האליטה מעבר לגבולות המדינה. מהי משמעות הסרת החרם הערבי, שבא בעקבותיו, מבחינת השולטים במשק הישראלי? אפשרות לגידול בייצוא ללא חסמים באירופה ובארצות הברית (ללא בעיות מארגוני זכויות אדם וחרמות של צרכנים). זו המשמעות האמיתית של "חזון המזרח התיכון החדש" מבית מדרשו של שמעון פרס. ייתכן שבראשית הדרך האופורית הייתה איזו אמונה שתהליך ההתעשרות של האליטה בעקבות ה"שלום" יחלחל למטה למרבית הציבור. אלא שזה היה רק בונוס מבחינתם ולא העיקר. העיקר היה הגידול והצמיחה בעסקיהם שלהם. וכאן מגיע השלב בו אנו נמצאים, שהחל משנת 2000 בערך, אז הובהר סופית שלא ניתן להגיע לאידיאל (מסירת שטחים תמורת שלום). בשלב זה מבקשת האליטה לוותר על השטחים בכל מחיר וללא שום תמורה כדי להבטיח את קיום והרחבת העסקים הנוחים עם אירופה וארצות הברית (במילים אחרות: שטחים תמורת תשואה). החיים של העשירונים העליונים מתנהלים על הקו המערב-תל אביב, ועל כן, ככל שזה נוגע להם, המדינה יכולה להיעלם (רבים מהם שולחים את ילדיהם ללמוד בחו"ל). אבל חשוב מכך: משרתיהם במשרד האוצר לומדים את הכלל הנושן כי לא ניתן להיות משרתם של שני אדונים: צמיחה של החברה הישראלית, עלייה והבטחת מדינה יהודית לדורות הבאים מחד-גיסא, והתפשטות כלכלית של נכסי האליטה לחו"ל מאידך-גיסא פשוט לא מסתדרים ביחד. מדוע? מכיוון שצמיחה של האוכלוסיה הכללית קשורה בקשר ודאי עם פיתוח ביו"ש. יו"ש הוא האזור אליו האוכלוסיה היהודית של ישראל המתרבה בקצב כפול ויותר מארצות המערב יכולה להתפתח, וזהו האזור בו עשרות אלפים של עולים יכולים להיות מיושבים. אבל יישוב מסיבי ביהודה ושומרון עשוי לסבך את האליטה עם שותפיה העסקיים באירופה ובארצות הברית. ולכן יוצרת האליטה הכלכלית בארץ מדיניות שלא רק שאינה מעודדת עלייה - היא מעודדת ירידה וחוסר אפשרות לחיות כאן של מרבית האוכלוסיה. מבחינתה על ישראל להישאר קטנה - בגבולות 67', לצרוך באותה מידה שתספיק בשביל לקיים אותה כמונופול ולאפשר את התפשטות עסקיהם לחו"ל, בכל מקרה עניין רווחי בהרבה מהשוק הקטן בארץ. לכן גם חשוב לשמר את המונופלים על הקרקע, המזון, התקשורת וכו'. מבחינת האליטה, חופש בכל אלה יצריך התפשטות קרקעית, הסתבכות עם הערבים ומכאן - עם אירופה וארצות הברית. אני מקווה שהשקפה זו תחדד יותר את המשמעות האמיתית של מחאת הציבור נגד יוקר המחיה כאן. יוקר המחיה קיים בכוונה כדי שעמנו לא יתפתח בארצו!