עובדות המקרה שבפנינו הן כדלקמן: מגרש המיועד לבניה, המונח שנים רבות כ"אבן שאין לה הופכין", היות שלא ניתן לבנות עליו, בהעדר כביש הגובל בו.
אושרה תוכנית מתאר חדשה, אשר במסגרתה ניתן לסלול כביש הגובל במגרש. התב"ע אינה חלה על המגרש הנדון, אולם היא משיקה אליו.
האם בעל המגרש הנדון צריך לשלם לוועדה המקומית היטל השבחה? בהקשר זה נפסק ע"י כב' ביהמ"ש העליון בע"א 1341/93 סי אנד סאן ביצ' הוטלס נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א, פ"ד נ"ב (5),715 , כי ניתן להטיל היטל השבחה "בדרך אחרת", שניתן לפרשה, לדעתי, בין היתר, כהקדמת האפשרות לבניה על מגרש עקב תוכנית, או, כזמינות לבניה. בענייננו, המגרש האמור היה נותר שנים רבות נוספות, ללא כל אפשרות ניצול, אלמלא נסלל הכביש הגובל במגרש הנדון.
דהיינו, לפי ההלכה הפסוקה בעל מגרש, הנהנה מהקדמת האפשרות לבניה על מגרשו עקב תוכנית, או, מזמינות לבניה, כגון, למשל, במקרה שבפנינו, חייב בתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית.
ומהכלל אל הפרט: על מגרש ברח' דורון מייבלום 7 בחיפה (חלקה 140 בגוש 10786), מוקם, בימים אלו, ע"י עופר וטלי רשף, שהינם גם בעלי המגרש, עקב רכישתו על ידם בינואר 2010, מבנה בן שמונה מפלסים לבניית ארבע דירות, בהתאם להיתר בניה ממאי 2011, נשוא בקשה מס' 0554/10/000 בוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה.
למגרש זה, המיועד לבניה, לא הייתה כל גישה וממילא לא היו למגרש הנ"ל כל אפשרויות זמינות לניצול, עד לאישורה של תוכנית חפ/1875, מיום 25.11.1997.
בעקבות אישורה של תוכנית חפ/1875, ניתן לסלול כביש גישה למגרש הנ"ל, תוך הפקעה של 22 מ"ר משטח המגרש הנ"ל עבור הכביש הנ"ל. הכביש הנ"ל (רח' דורון מייבלום בחיפה) נסלל בפועל משנת 2003 ואילך. דהיינו, הזמינות לבניה על המגרש הנ"ל אירעה רק עקב סלילת רח' דורון מייבלום בחיפה ומכוחה של התוכנית המשביחה חפ/1875.
בעלי המגרשים, הכלולים בתוכנית חפ/1875, משלמים כולם היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, אולם הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה נתנה פטור מהיטל השבחה לבעלי המגרש הנ"ל, הן הקודמים והן הנוכחיים. פניה אליה בעניין זה מפברואר 2011 לא הועילה.
סכום היטל ההשבחה, שהיה צריך לגבותו מבעלי המגרש הנ"ל, לאור פרשנות ההלכה האמורה, הינו סכום ניכר, כאשר על סכום זה ויתרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה.