חודש תשרי פותח בשני ימי ראש השנה, אחריהם בא גשר של שבעה ימים אל יום כיפור, ויחד "עשרת ימי תשובה". אחרי יום כיפור -ארבעה ימים לבניית הסוכה. ולאחר-מכן שבעת ימי חג הסוכות. כאשר אליהם צמוד יום שמיני, "שמיני עצרת" שהוא גם יום שמחת תורה.
ביחד רצף של עשרים ושניים ימים שעיקרם חגים. לא לחינם נתפס הוא בקרב הציבור כחודש החגים בגלל החגים הרבים שיש בו. בחודש זה נמצא חג האסיף הלא הוא סוכות בו אנו אוספים את התבואה אל הגורן ואף את פירות האילן. פרק זמן זה מהווה סיכום ושיא לעונה החקלאית ולכן מטבעו מעורר רגשות של שמחה ושביעות רצון לשפע וחוזק לקראת החורף מחד-גיסא ומאידך-גיסא התחלה של שנה חקלאית חדשה. אולם תשרי נחקק בליבות עם ישראל בארץ ובתפוצות כחודש של "עשיית תשובה" נוכח הימים הנוראים המצויים בו.
"הימים שבין כסה לעשור" היינו מראש חודש תשרי כאשר הירח מכוסה ועד העשירי בו, ובתוכם ראש השנה ויום כיפור, נקראים "עשרת ימי תשובה", אלו הם ימי דין ורחמים. אכן, התשובה היא מצווה תמידית ואנו נקראים לקיימה במשך שנות חיינו. אולם דווקא בחודש זה מקבלת מצוות התשובה משמעות עמוקה בבחינת "שובו אלי ואשובה אליכם".
בראש השנה עומדים אנו לדין, ביום הכיפורים נגזר הדין ובהושענא רבה נחתם הדין. לכן תיקנו חז"ל שעל כל אדם מישראל לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה שלמה. להתחרט על הרע שעשה בעבר ולקבל על עצמו שמכאן ולהבא ילך בדרך טובים.
על-פי המסורת היהודית ראש השנה שלא כמו חגי ישראל האחרים איננו חג של עם ישראל בלבד. ראש השנה הוא חג אוניברסאלי הנוגע לכל העולם ולכלל בני האדם, ראש השנה הוא יום הדין "לכל באי עולם", ומדוע נבחר ראש השנה כיום הדין לכולם?
התשובה לכך משום שהעולם נברא בחודש תשרי, ולכן ראש השנה מציין לא רק את תחילת השנה - אלא גם את תחילת האנושות (מס' ראש השנה ח', א'). על-כן מזכירים בתפילות ראש השנה גם את תחילת ההיסטוריה האנושית, לדוגמה סיפור נח והמבול.
על-פי המסורת לא רק האדם נידון בראש השנה על מעשיו בשנה החולפת אלא גם עמים ומדינות "ועל המדינות בו ייאמר, איזו לחרב ואיזו לשלום. איזו לרעה ואיזו לשובע... " (ירושלמי ראש השנה פר' א' דף נ"ז').
כמה אקטואלית תפילה זו הנאמרת בימים הנוראים למציאות הקיימת. הבה נתקן את הדרוש תיקון בין אדם לחברו ובין האדם לבוראו ונרבה שלום בין איש לרעהו. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
