הנחות או אנחות? - זו השאלה אשר הולכת ומתגברת לפני החגים ובמיוחד לקראת החג הקרוב. הרשתות יוצאות במבצעים של 50% הנחה ועוד 20% על היתרה, ועוד קופון של 20 שקל שתקף לתקופה מוגדרת, ועוד החזר של נקודות השוות 15 שקל, ועוד מתנת יום הולדת... אז מדוע אנו בסופו של דבר בעיקר נאנחים? האם האנחות הן בגלל ההנחות? או בגלל קביעת מחירי צרכן גבוהים ותלושים מכל מציאות, אשר גם אחרי כל ההנחות הם יקרים מאוד?
רשתות המוצרים לבית זיהו כבר לפני שנים, שהעם היושב בציון בשכונת "קומבינה" וברחוב "מבצע לחג", אוהב להרגיש שהוא קיבל הרבה הנחות ומקדיש להן את עיקר זמנו ומרצו, ואילו לשורה התחתונה של עלות המוצר, אחרי כל הבולשיט, הוא מקדיש פחות זמן ואפילו לא יודע כמה באמת עלה לו המוצר. מנגד, הוא יכול לדקלם לך כמה הנחה הוא קיבל "ואיך הוא דפק את הרשת".
קניית טקסטיל לבית לדוגמה, לקראת החג, הופכת להכנה טובה לקראת בחינות קבלה להנדסה, לאור ריבוי הנעלמים, ההנחות, הזיכויים, אשר לאחר הורדת כולם משאירה אותך עם מחיר מופקע של מאה שקל ומעלה למגבת גוף סבירה בגודל רגיל, קרי 70 על 130 ס"מ, במקרה הטוב ובמקרה אחר מגבת ש"התכווצה" לגודל לא סטנדרטי של 68 על 125 ס"מ באחת מרשתות טקסטיל הבית הידועות והיקרות בישראל.
נשאלת השאלה, מדוע מגבת טובה אשר עלותה ליבואן מגיעה גג ל-40 שקלים כולל מע"מ, צריכה להימכר לאחר כל ההנחות במחיר של 115-100 שקל? שהרי בסך-הכל מדובר כאן על מגבת, אשר הסיכון בייבוא שלה נמוך ביותר ושואף לאפס? נכון, הקניונים והציבור עובדים גם בשביל עלויות הפרסום ועזריאלי, אבל מדוע לחנוק אותנו? ועוד לקרוא לזה הנחות ומבצעים לחג!
קניית מצעים, זה בכלל מבצע ואופרציה, שכן כאן רבים המסרים על גבי האריזה, רובם חסרי חשיבות וחלקם מטעים, שכן התמונה וצבעיה על הקרטון לא תמיד תואמים את המוצר וגווניו, לצד היעדר מידע חשוב לצרכן כמו צפיפות הבד, שיעור ההתכווצות, אופן סגירת הציפה וגובה המכפלת, שלא לדבר על המחירים המוגזמים המגיעים למאות שקלים לרכישת סט מצעים זוגי.
דווקא רשתות הפארם מנצלות את חוסר ההיגיון ורמת המחיר המופקעת של המצעים, ומציעות לרוכשים מעל סכום מסוים אופציה סבירה לרכישה של סט מצעים במחיר סביר והגיוני של כ-100 שקלים.
חג שמח!
