תקופת שלטונו של מאו טסה טונג בשנת 1976 הסתיימו 25 שנות סבל מהפכני שגרמו לשקיעה ולרעב של אסון מתמשך. מאו מנע כל תהליך אנושי נורמלי. זה היה השגעון של אידיאולוגיה קומוניסטית מהפכנית שהרסה את העבר וההווה. הוא מנע והרס כל תהליך אנושי נורמלי בתחומי היצור, החיסכון, הרכוש, קידום משפחתי וקידום רמת החיים. "מהפכת התרבות" וה"חינוך מחדש" גרמו ל-20 שנות רעב, אימה, נסיגה ובידוד. עשרות שנות רדיפות יריבים והוצאות להורג. "המשמרות האדומים" הטילו אימה ופחד ודרסו כל מסגרת מינהלית וחינוכית נורמטיבית.
מאו השתלט על טיבט וסייע לצפון קוראיה במלחמתה בארה"ב. רוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב ומשכילים גורשו לעבודה חקלאית. במהלך האירועים, בימי "מהפכת התרבות" ו"כנופיית הארבעה" מתו ברעב למעלה מ-30 מיליון סינים. מליונים גויסו לתעשיות הפלדה, חלקם מתו גם כן. באקדמיה הסינית מתדיינים האם מאו טסה טונג היה גיבור לאומי או עריץ אכזרי. דמותו הפכה למותג אמנותי ואופנתי.
ספרו המצויין של אדגר סנאו, מתאר מנסיונו האישי את כל תהליכי המהפכה הסינית בהנהגתו של מאו. הוא השתתף במצעד של המהפכנים הקומוניסטים עד לנצחונם על צ'אנג קיי שיק והצבא הלאומני שלו.
מהפכת השיקום של המנהיג DANG, הרפורמטור הגדול לאחר מותו של מאו טסה טונג וחיסול "כנופיית הארבעה" באה תקופת שיקום ושינוי של הנהגה פרקטית של פתיחות וקידום כלכלי. "קפיטליזם מונחה" ומבוקר: פתיחת סין להשקעות הון זרות בהיקף ענק; היעד בייצור ולא בחלוקת סעד ממשלתי; תנופת בנייה; הרפואה השתפרה; תוחלת החיים גדלה; המשטר החדש מעודד קשרי מסחר עם כל העולם; בחלק מבתי הספר יש חובת לימוד אנגלית; המשטר מפגין סובלנות כלפי טאיוואן משטר שרידי סין הלאומנית של צ'אנג קיי שק; מותר לפתוח עסקים פרטיים והקלות לאזרחים.
נוסחת השיקום של סין החדשה, בהנהגתו של DANG היא: קומוניזם שלטוני - קפיטליזם כלכלי מבוקר. קפיטליזם סוציאליסטי - התחדשות ופתיחות. חפיפה של ניגודים שמבטיחים יציבות וקידום כלכלי.
מוקדי הכוח בסין הם שלושה: המפלגה הקומוניסטית, הצבא והתעשיה.
משטר דיקטטורי קומוניסטי, כאשר מושגי הדמוקרטיה לא קיימים בסין. קיימת פתיחות כלכלית ליוזמה פרטית וקפיטליזם קומוניסטי מבוקר, תוך הסתגרות ונוקשות שלטונית קומוניסטית, המונעת כל חופש ביטוי דמוקרטי. התנועה הרוחנית, "פאלון גונג", הפועלת במחתרת, נרדפת ואסורה.
כמה סיסמאות של סין הפרגמטיסית של הרפורמטור DANG: עם אידיאולוגיה לא מגדלים אורז; חפשו את האמת דרך העובדות; לא חשוב אם החתול הוא שחור או לבן, העיקר שהוא תופס עכברים.
היעד המרכזי של מדיניות החוץ והפנים של סין הקומוניסטית הוא פיתוח כלכלי. תפקידה של מדיניות החוץ לשרת יעדי הכלכלה לטובת סין. יציבות ושלום הם תנאי להמשך שלטונה של המפלגה ולהמשך הפיתוח הכלכלי.
המנהיגות הקומוניסטית המודרנית, בראשותם של DANG (הרפורמטור הגדול) וממשיכו GENTAU-HO (הטכנוקרט הביצועיסט הגדול). הפיקה לקחים מהכשלון של הקומוניזם הסוביטי הדוגמטי, שהתמוטט על-רקע כלכלי. מנהיגות נבונה זו, שבאה לאחר שנות האימה של מאו ו"כנופיית הארבעה", פתחה את סין כלפי חוץ להשקעות זרות ולקפיטליזם מבוקר, תוך המשך השיטה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית. פתיחות, גמישות ושותפות כלכלית עם הון קפיטליסטי מערבי תוך המשך שליטה קומוניסטית דיקטטורית כלפי פנים. תהליך זה הפך את סין למעצמה כלכלית, צבאית ומדינית.
