תופס אותי אדם אחד ומבקש אם אפשר הערה או הארה. כשמישהו מתקן את עצמו תוך כדי דיבור ואומר "יש לי הערה או יותר נכון הארה" זה תמיד נגמר לא טוב כלומר בהערה ביקורתית מאין כמותה. "אתה צריך לכתוב משהו בנושא הדיור" הוא אומר לי או יותר נכון נוזף בי. זו הייתה טענה מוזרה שכן רק שבוע לפני טענה מישהי באוזניי שהגיע הזמן שאכתוב על דברים אחרים חוץ מדיור. "אבל אני כן כותב" אני מתנצל ומנסה להזכיר לו.
כבר כתבתי על בועת הנדל"ן והמתווכים, בכיתי את האזרח הפשוט שקורס תחת יוקר המחיה, מחיתי על הקמת תאגידי המים ועל העוני הגדל . כתבתי על הפרסום שהשתלט עלינו ולא נותן לנו אפשרות לחלום בקצת יותר בקטן. אנחנו חולמים לקנות יהלום - לא פחות מזה. על רכבי הפאר שיש בכל חנייה, גם בשיכונים ישנים ומוזנחים, טענתי שבישראל בשנת 2020 יהיה יותר קשה לחיות.
את כל זה כתבתי עוד טרם המחאה הגואה בחודשיים האחרונים.
מחאה עם אומנים שמזדהים (גם אייל גולן היה פעם עני) פוליטיקאים תומכים (גם הם ידעו פעם מחסור) והכי חשוב, אנשי תקשורת שתומכים (ותמיד מספרים לנו כמה מרוויח ראש הממשלה אבל לא מספרים לנו כמה הם עצמם מרוויחים. מחאה עם מנהיגי מחאה לא נבחרים שצריכים ללמוד קצת ענווה. ללמוד להקשיב. ללמוד שלא חייבים להסכים איתם. להפסיק לצעוק לכולם להתפטר. בכלל, לצעוק ולהרעיש לדיירים שלא אשמים, זה לא צדק חברתי. כח צעיר זה טוב אבל צריך מבוגר אחראי שידע לנתב אותו נכון.
אבל כך או כך, אני לא רוצה שהקורא ה-כמעט יחידי שלי, יהיה מאוכזב ממני (בכל זאת תכף כיפור), ולכן אני אתייחס לעליית המחירים המטורפת בדיור, למול הדברים שמתפרסמים ב"
גלובס" ב-10/8/11. אני מגיש אותם לפניכם, כרגיל, אחרי שבישלתי תיבלתי וכמובן קצת שרפתי.
"גלובס" מספר כי "בחודש החולף היה אפשר לזהות עלייה דרסטית בכמות המבצעים של חברות שלפני כמה חודשים לא היו צריכות הרבה יותר משלט מאיר עניים ואיש מכירות עם חיוך רחב. הפיתויים של הקבלנים בתקופה זו לא מתבטאים רק בהנחות במחיר או בתנאי מימון נוחים, אלא גם במתנות אחרות. חברת אפגד יצאה למשל במבצע המבטיח סוף שבוע באילת למי שיביא חבר לרכוש דירה בפרויקט בו רכש דירה. אמפא מליבו חילקה בריכה חינם לרוכשי בית בהרחבה של קיבוץ הגושרים.
בני קרת, מנכ"ל פרסום אזימוט ויועץ אסטרטגי לשיווק נדל"ן, מספר כי "סביר להניח שהמצב יגרום לכך שנראה פעולות שיש בהן הליכה לקראת הרוכשים הן מבחינת תנאי מימון, הן מבחינת הנחות כספיות ומתנות. אנו צפויים לראות קבלנים שיוצאים במבצעי שיווק רחבים לקהל הרוכשים. " האם יש כאן שינויי לטובה? האם ערים בפריפריה יחזרו למחירי דיור שפויים?
ימים יגידו.
ומצד המתווכים מספר המתווכים המורשים עלה בישראל פי שניים, בתוך שש שנים: מ-7,500 ב-2006 ועד כמעט 15 אלף השנה, מספרים אלה אינם לוקחים בחשבון מתווכים שעובדים בלי רישיון ולא מוסיפים להילולה את התעשיה שהתפתחה סביבם - בתי ספר, מכוני הכנה למבחנים וכיוצא באלה. בין 25% ל-30% מהמתווכים יצאו מהשוק תוך שלושה חודשים מעריכים בענף.
אז יש מתווכים שעושים את זה מהצד אבל מה עם החדשים שצריכים לפרסם על חשבונם, לשלם עמלות לזכיין ולהשתתף בקורסים יוקרתיים (על חשבונם כמובן). אלה שיודעים לעבוד במקצוע יישרדו. אך מה עם החדשים? האם הם צריכים לחפש עבודה חדשה? ימים יגידו.
