ראש השנה הבא עלינו לטובה מאופיין כ"חג" שצריך לסמן עליו V. אין אווירת חג ואין חנויות גדושות בקונים, מין חג שצריך הפעם להעביר אותו ולעשות עליו V. אין צהלה מיוחדת ואין הרגשה שאסור לפספס איזה מוצר או מבצע, מין חג סתם כזה שפשוט צריך לעשות עליו V.
חלק מהרשתות משכפלות את מבצעי העבר, כאילו לא נפל דבר בישראל - לא מחאות, לא ירידה בכוח הקנייה, לא עליות מחיר - לדוגמה: הרשת לטקסטיל הבית ורדינון. הרשת המתמחה בטקסטיל בית מחזיקה בין כתליה מוצרים אשר לרגע נדמה שבמקום כותנה ולעיתים פוליאסטר, מוצריה עשויים מזהב או לפחות מחצי זהב-חצי כסף.
השבוע ביקש ממני בני שמשרת בצבא לרכוש עבורו חלוק רחצה. כן, מוצר שכנראה בתקופת החורף הקרה מקבל איזשהו קאמבק בעיקר על-רקע חברתי-כיפי. חלוק רחצה זה מין מוצר שהוא בסך-הכל בד מגבת שתפור בהתאם ועולה בוורדינון סכום של כ-450 שקל, ולאחר "הנחת מבצע" שהוא בסך-הכל קצת הקלה על ניפוח המחירים ההזוי, מחירו יעלה 350 שקל. כן, 100 דולר על בד מגבת! (נראה שמנהלי הרשת לא הפנימו את העובדה שמשהו קורה בארץ, אולי כנראה נוח להם לחשוב שהם מיצו את סף היצירתיות בפרסום ובשיווק או אולי הכי זול זה לשכפל את המבצע של אשתקד?).
בצר לי ניגשתי לגולף, רשת מקבילה, שגם אותה אני ממעט לפקוד, בגלל מחירי מוצרים המתומחרים בקצה העליון של הסקאלה, מוצרים נאים אך לטעמי יקרים מדי. מה רבה הייתה הפתעתי שדווקא שם, במקום ה"יקר", מצאתי מענה הולם למבוקשי ולהפתעתי כי רבה גם במחירים סבירים. מיותר לציין שבסכום של חלוק בורדינון נקנו לא רק חלוק בגולף אלא גם עוד שש מגבות יפות של ערד, שנמצאות כעת במבצע.
בקיצור, השנה צריך לעבוד קשה מהרגיל ולאתר את המבצעים השווים ויש כאלה. כל רשת שמכבדת את עצמה מציעה מספר מוצרים טובים, כמו זוג מגבות כיתן במחיר של 100 שקל במשביר לצרכן, אולם בסך-הכל נראה שכולם עומדים בשקט על הגדר ומחכים שהחג הזה יעבור.
לא רואים הנחות יוצאות-דופן והרשתות ממתינות לסוף החודש על-מנת להוציא את הדוחות לרבעון השלישי, אשר נראה שמיעוט ההוצאות על פרסום, היעדר דרישות שכר מצד העובדים, הימנעות ספקים מדרישות עליות מחירי קנייה ואולי אף הורדות ומבצעים מצד הספקים, וייקור מוצרים מצד הרשתות או אי-הבאת כל פעילות הספקים לצרכן - יביאו אותם לרבעון לא רע בכלל, מה שנקרא בשפתנו - יציב עד מעונן חלקית.