יחס אומות העולם לעם היהודי צריך וחייב לעמוד בראש מעיינינו. האנטישמיות לא נוצרה יש מאיִן, יש לה מקורות ועימם נסיבות שבני תמותה גרמו וגורמים לטיפוח משטמה כלפי יהודים. שנאו יהודים בגלויות בשל היותם יהודים, לאו-דווקא בגלל זרותם בארצותיהם. שנאו יהודים שדבקו באמונתם ושנאו מתבוללים מתוכם. שנאו ושונאים אותם על עוניים ועל עושרם, על חוכמתם ועל איוולתם, על טוב ליבם ועל רישעותם, על כוחם וחולשתם. עכשיו שונאים יהודים על שיש להם מדינה ריבונית משלהם. הרי לכאורה היו צריכים לשמוח שיש טריטוריה אליה אפשר לסלק את היהודים השנואים עליהם. מה גם שחלקת הארץ הזאת נמצאת בלב עולם ערבי עצום ועוין שאולי הוא ימצא סוף-סוף את הפתרון הסופי לעם המאוס עליו. להווי ידוע כי רעל השנאה ליהודים נרקח במעבדות רוקחים מדופלמים ולא בקרב דלת העם. אנשי דת ורוח, מדענים ומנהיגים הם אלה שנאמו והטיפו וכתבו והפיצו והעלילו והסיתו והדיחו נגד כל סממן יהודי. על מה ולמה? חייבת להיות לכך סיבה מפורשת ואולי היא נעוצה דווקא בקרב היהודים עצמם. אולי יש מקום לבחון את עצמנו המברכים את הקב"ה על שבראנו לכבודו והבדילנו מן העמים האחרים ה"תועים"? מדוע אנחנו מצווים לשבח את אדון הכל ולתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה? זוהי התפילה הנקראת ביותר בבתי הכנסת. יותר מקריאת שמע. לא רק שאנחנו שמחים בהתבדלות הזאת, אנחנו מברכים עליה! מאות בשנים אנחנו מתפללים "...לעשות נקמה בגויים, תוכחות בלאומים, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל...". כיצד אמורים להתייחס לזה כל אותם "גויי ארצות", "משפחות האדמה", "מלכים" ו"נכבדים"? תפילות היהודים מלאות דוגמאות שכאלו. גם אם יבואו מפרשים חכמים ויסבירו לנו שיש משמעויות אחרות לגמרי לתפילות הללו, כיצד נסביר זאת לאומות העולם המבינים את הדברים כפשוטם ומגדירים לעצמם את משמעם? מדוע לא נדגיש בתפילותינו שעל העם היהודי הוטל לשאת בעול מיוחד והוא שואף להיות ראוי לכך? מדוע רואות אומות העולם ביהודים עַם מתנשא המתהדר לשווא בתואר "נבחר" ושואפות לכלות בו את זעם "נחיתותן"? מה אנחנו עושים בשביל להבהיר את הנקודה הזאת? את התפילות שלנו תיקנו בני-אדם בשר ודם, חכמים ונבונים וגאונים וכמובן יודעים את התורה, ובכל זאת, היו אלה בני אנוש שתיקוניהם היו נכונים לימים ההם. מדוע לא יבואו פוסקי הדור הנוכחי ויתקנו נוסחים ראויים יותר לזמן הזה? בידוע הוא שנוסחי התפילות השתנו במהלך הדורות, פרקים נוספו ואחרים נגרעו. הנוסח המוכר היום של תפילת "עלינו לשבח" עבר אף הוא שינויים ויש לו כמה וכמה גירסאות. נהוג היה לקרוא אותו אך ורק במוסף של ראש השנה עד למאה ה-13 שאז צורף לתפילת שחרית של חול. עוד כמאה שנים חלפו עד שהחילוהו בסוף כל התפילות. מי תיקן את התפילה הזאת? יש אומרים שחיבר אותה המצביא יהושע בן-נון עם כיבוש יריחו. העולם מאז היה לעולם אחר ועלינו לשבח את ה' על אינספור פלאים שזיכה בהם את האנושות כולה. אמת, יש לנו ספרים נצחיים שאין לגעת בתוכנם הקדוש, אבל את נוסחי התפילות מותר להתאים לזמן ולמקום. אין בזה חידוש. אולי כן להתחשב בגויים לטובת היהודים? שנאת העולם לעם היהודי אינה רק קנאה על חוכמת היהודים, היא בעיקרה סלידה מעָם המודה בעצמו כי פנה פעם אחר פעם אל הדרך הרעה, עַם המכה על חטאיו ופשעיו ומתחנן למחילה, ובכל זאת, מאדיר את שמו ומתנשא בתפילותיו על כל העמים האחרים.