ביום 9.6.2011 הוכרע בהחלטה 979 בפסק דין המנתח את האירועים, החל ממועד החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל מחודש מאי 1965, ועד להחלטה 979 בנוסחה כיום.
בכל הקשור לחברי הקיבוצים, השלכות פסק הדין הינן בשני נושאים מרכזיים, האחד, בג"ץ קובע כי יש לבטל את היום הקובע לשיוך בהתאם להחלטה 979 המקורית (2.9.2003) ולהמירו ביום אישור החלטה 979 בנוסחה כיום ה- 27.3.2007 והשני, בג"ץ קובע כי ההחלטה לגבות סך של 33% משווי המגרשים לשיוך, ולאחר בחינת שיקולים של "צדק חלוקתי", עומדת במתחם הסבירות ויש להותירה על-כנה.
החלטה 979 מעגנת את זכויות החברים בקרקעות, בכדי שהמינהל לא ישתמש בזכות להשבת הקרקעות במקרה של שינוי ייעוד. אישור נוסחה בבג"ץ, מהווה מכה כלפי חברי הקיבוצים ובייחוד לותיקים, אשר ישלמו סך של 33% בגין השיוך במקום סך של 11% בהתאם להחלטה 751.
החלטה 979 קובעת "הסדר חלקי", תשלום בסך 3.75% משווי הקרקע וכן השלמה ל-33% לרכישה מלאה. בג"ץ מנתח שיקולים חברתיים ועורך השוואה בין המגזר העירוני למגזר החקלאי, וקובע, כי אין סכנה לעימות בין דורי בקיבוצים ביחס ליישום החלטות 751 ו- 979 ומעדיף את אינטרס הרחבת האוכלוסיה בקיבוץ, על פני הזכויות של החברים הוותיקים.
בקיבוצים רבים בוחנים כיום את ההשלכות של החלטה 979 ביחס להליך שיוך הדירות ואת הכדאיות להיכנס להליך בהתאם להחלטה 979 או להמשיך בהליך של השיוך בהתאם להחלטה 751. החלטה 979 קובעת, כי קיבוצים אשר החלו בהליך שיוך בהתאם להחלטה 692 או 751 ולא הגיעו לשלב של שיוך הדירות בפועל (חתימה על הסכמי חכירה עם המינהל), יוכלו להשלים את תהליך השיוך בהתאם להחלטה 979.
לאחר טיפול במקרים רבים של שיוך דירות בקיבוצים, ולאחר התמודדות עם קשיים רבים הכרוכים בהליך השיוך, לרבות בכל הקשור ליחסים בין החברים, פתרון סכסוכים ביחס לגבולות המגרשים ובייחוד ביחס לקשיים העולים בין החבר לבין הקיבוץ, לרבות בכל הקשור לזכויות יורשים, אלמנות, בודדים וכיוצ"ב, ניתן לומר, כי החלטה 979 אינה ישימה בקיבוצים וכי הוראותיה נכתבו מבלי לנתח את אורחות החיים בקיבוץ ואת הצרכים המיוחדים והעובדות הקשורות לחברי הקיבוצים.
קיבוצים מעטים השלימו את הליכי השיוך, כאשר נכון להיום, רוב הקיבוצים מבצעים הליך של "שיוך פנימי (חוזי)" בלבד ולא הליכים של "שיוך קנייני", אשר אמורים ברבות הימים, להקנות לחברים ביטחון כלכלי במסגרת קבלת הזכויות בנכסים.
העובדה כי מתבצעים הליכי "שיוך חוזי" בלבד, גורמת למתחים רבים בין החברים לבין עצמם ובין החברים לבין מוסדות הקיבוץ, בייחוד בכל הקשור להליכים הקשורים "למודל האיזון" וההתחשבות בשנות הוותק של החברים לצורך ביצוע התשלומים במסגרת השיוך. בעניין זה נתקלנו בקשיים בהכרה של זכויות יורשים וכן של אלמנות, בכל הקשור לשנות הוותק של בני הזוג שהלכו לעולמם.
מניתוח המקרים עולה, כי החברים נדרשים לקבל ייעוץ חיצוני על-מנת להתמודד עם מוסדות הקיבוץ ועם הליכי השיוך. החברים אשר חשו במהלך כל השנים כי הקיבוץ הינו "האבא והאמא" שלהם וכי הוא ידאג לכל מחסורם בבוא העת, מוצאים עצמם נלחמים על חייהם ועל עתידם, על-מנת שלא ייגזלו מהם זכויות המגיעות להם בהתאם לדין החל על הליכי השיוך.
הליכי בוררות לא מעטים מתקיימים במסגרת הליכי השיוך, על-מנת להביא פתרונות למצבים שרבים מהם לא נצפו מראש על-ידי החברים ומוסדות הקיבוץ ובייחוד לא על-ידי כותבי ההחלטות לפיהן מתבצעים הליכי השיוך. במסגרת הליכי הבוררות החברים נחשפים, לא פעם, לעובדות שלא היו ידועות להם ביחס להליכי השיוך, הכנת התוכניות, חלוקת המגרשים, שטחי המגרשים וכל הנלווה לכך. המציאות מראה, כי רק החזק שורד וכי מי שמראה חולשה ולו במעט, יכול למצוא את עצמו מפסיד בסופו של יום את זכויותיו ביחס לנכס.
המסקנה העיקרית העולה מהדברים ומניתוח הליכי השיוך המתרחשים בקיבוצים, הינה, כי החברים הנכבדים הנוטלים חלק בהליך השיוך, נדרשים ליתר שימת לב ולערנות ניכרת ביחס להליכי השיוך, על-מנת שלא ימצאו בסופו של תהליך, כי זכויותיהם נפגעו בזמן שהם ישבו מהצד ונתנו לאחרים להוביל את התהליך.
במצב דברים זה, גם המבוגרים שבחבורה, האלמנות, הבודדים, החלשים, היורשים, נדרשים לאסוף את הכוחות ולהתמודד עם הליכי השיוך, כאשר ברור כי יחסי הכוחות אינם שווים, והסוף ידוע מראש.
מי היה מאמין, כי הליכי השיוך יביאו למלחמות על שטחים ועל זכויות, על-מנת לקבוע גבולות פיזיים, שיחזיקו מעמד לדורי דורות.
חברים יקרים, התעוררו ופקחו עיניים, כי אתם במציאות חדשה, הקיבוץ שלכם הופך את עורו ואתם חייבים להתאים את עצמכם למציאות המשתנה. תעמדו על זכויותיכם ותקראו תיגר על החלטות הפוגעות בעתידכם. ממחר בבוקר אתם הופכים לבעלי זכויות בנכסים, מי שימצמץ ראשון יפסיד. שימו לב!.
