ביוני השנה איים
שר התחבורה ישראל כ"ץ כי יסגור את
רכבת ישראל אם בתוך שלושה חודשים לא יוסכם על מתווה בטיחותי. ועד העובדים קיפלו את זנבו בין הרגליים, הבטיח להתיישר והתחייב על שקט תעשייתי של עשר שנים.
לא חלפו כמה ימים וכבר התחיל הוועד, בראשות גילה אדרעי, להשמיע קולות קרב. הוא לא באמת מעוניין להגיע להסכמות, ובטיחות ברכבת מעניינת אותו כקליפת השום. למו"מ מול משרד האוצר והנהלת רכבת ישראל הם לא הגיעו בידיים ריקות. מראש הם ראו את הפיצוץ לנגד עיניהם. ההצהרות ניתנו בטרם מסר בית הדין לעבודה את דברו, מנשרי ההסברה לנוסעים כבר היו מודפסים, ואפילו הדיבקיות (סטיקרים) מוכנות להדבקה.
כל ההתחייבויות שיבטיחו את עתידם התעסוקתי של העובדים וההתחייבויות שנועדו להבטיח שאיש לא ייפגע, נדחו בבוז. הוועד יודע שהובלת הרכבת לקידמה, לפיתוח וליישום תוכנית הבטיחות יובילו להיחלשות בכוחו ובכוחם הפוליטי של אנשיו. טענת הנהלת הרכבת שמדובר במאבק פוליטי ובהתנהלות כוחנית מוצדקת מאין כמותה. במקום לעסוק בענייני הרכבת השוטפים, מקדישה ההנהלה כמחצית מזמנה היקר להתנהלות מול ועד הנוהג בבריונות ובחוסר אחריות משווע.
דווקא היום, אולי לכבוד יום הולדתו של השר כ"ץ, הם החליטו לתת לו ברכה בדמות הכרזה על עיצומים. הם הצליחו להוליך אותו שולל בדבר רצינות כוונותיהם. אבל האמת ניתנת להיאמר: מדובר בוועד שמבקש לנהל את החברה ולקבוע כיצד תתנהל. לצורך כך הוא אוחז את כלל הנוסעים במקום רגיש ופוגע בהמוני נוסעים.
הוועד הודיע שהעיצומים יכללו עבודה "לפי הספר" - רכבות ייבדקו כמו שצריך תוך הקפדה על כל הכללים. ההודעה הזו מעידה על כך שעד היום מתנהלים העובדים בניגוד לכללי הספר. החיפופים והכסת"חים הללו נגמרים כל יום בניסי ניסים. באחד הימים הם ייגמרו חלילה בעשרות הרוגים.
העיצומים האלה הם צינור החמצן של הוועד ומחזקים את כוחו. היום הם נוקטים בעיצומים בסוגיית מיקור החוץ ומחר זה יהיה על משהו אחר. אם קיווה שר התחבורה לעשור של שקט, עם הוועד הנוכחי יהיה לו עשור של שביתות ושל עיצומים, שבו רכבת ישראל בקושי תצליח להתקדם. הוועד אינו מספר לציבור שביטול החוזה עם חברת בומברדיה יוביל להפסדים במיליוני אירו, שישולמו מכספי משלם המיסים, וזה רק על הקנסות.
כואב ככל שיהיה הדבר, אין מנוס מסגירה טוטאלית של רכבת ישראל ובהקמתה מחדש של החברה המפעילה. פשוט אין ברירה. הוועד יצעק, הנוסעים יזעמו, אבל אם זו ההתנהלות ברכבת ישראל - אין דרך אחרת. פשוט אין.
בסוף השבוע (יום חמישי בשעה 2) יתכנסו עובדי הרכבת במוסכי הרכבת בקישון. הם ירימו כוסית לשנה החדשה. אם לא יקום השר כ"ץ וישים סוף להפקרות, נהיה כולנו בני ערובה לגחמות של הגברת אדרעי עוד שנים רבות. זו כנראה המתנת שנה טובה שמגיעה לנו על טיפשותנו.
