אתמול בתוכנית הטלוויזיה האמריקנית "פגוש את העיתונות" העניקה המראיינת ברוחב לב זמן מסך יקר לאחד מראשי הפלשתינים לשטוח את פניני התעמולה שבפיו ללא הפרעה, וכמובן לסיים את השמצותיו ושקריו במשפט שמשמעותו: "אנחנו חובבי שלום ורודפי צדק, הכל בגלל נתניהו, הוא האחראי לכול והוא אשם".
ובכן, נראה כי תום פרידמן, האורים והתומים של השמאל האמריקני שאינו יכול להניח את עטו, התקנא על כי לא הוא היה הראשון שפרסם את המכתם הנ"ל ונכון להיום הוא מיהר לפרסם שוב מאמר. באופן טבעי התקשורת במדינת ישראל עטה על המאמר כמוצאת שלל רב.
לזכותו יאמר שהוא עקבי. פעם אחר פעם הוא מתאר את המצב בארץ ישראל כקטסטרופה נוראה, מעין הכלאה בין גיהינום עלי אדמות לבין דיקטטורה פראית וחסרת מוסר, שעניינה היחיד הוא הפיכת העולם כולו לשדה קרב.
כמובן, כדין שמאלני הגון חובב "זכויות אדם", ליברל נאור המבין טוב יותר מכולם מה קורה כאן ומדוע, הוא מאשים משמיץ ומתקיף ללא כל שמץ הוכחה את ראש ממשלת ישראל ואת הימין בכל הצרות של מדינת ישראל ושל העולם בכלל.
כך לפי פרידמן, לולא היה נתניהו ראש הממשלה, אין ספק שמצב היחסים עם מצרים היה נפלא. למעשה, בעיותיהם של המצרים נובעות ישירות מישראל. העוני, הרעב, הנחשלות, האבטלה, הדיקטטורה, חוסר הכבוד לזכויות האזרח, המשטר הצבאי - כל אלה אינם פרמטרים במציאות. לדעתו, דווקא עכשיו, אחרי המהפכה המוצלחת (וכמובן החילונית והדמוקרטית), לו רק היו מחליפים בישראל את נתניהו ואת חבורת הלא יוצלחים חסרי המעש המסתובבים כאן, היו אלפי מצרים צרים על שגרירות ישראל כדי לאשרר את חוזה השלום, לספק לנו גז במחיר מופחת, וכמובן לקבל ויזות לביקור בכותל.
באותו אופן, לו רק היה נתניהו משכיל להעניק במתנה את רמת הגולן עד הכינרת למנהיג סוריה שכעת טובח להנאתו בבני עמו המתקוממים, היה ודאי שורר היום בסוריה משטר דמוקרטי למופת, ואסד הבן היה משכשך כאן בארץ בבריכה במלון בתל אביב, עוזריו היו יוצאים למסע קניות בכיכר המדינה, בעוד עשרות אלפי תיירים ישראלים נלהבים היו מנגבים חומוס בדמשק.
וכך, גם ראש ממשלת טורקיה, אחד בשם
ארדואן, מעולם לא חלם אפילו להיות אנטישמי או לנתק את היחסים עם מדינת ישראל. מה פתאום? הרי הכיבוש וההתנחלויות הם שגרמו לארדואן להתנהג כמו הגרוע באויבינו, לשקר במצח נחושה ולאיים אפילו על קפריסין. למעשה, לו רק נתניהו המושחת לא היה עושה כל מיני מניפולציות פוליטיות עם חברי ממשלתו ועם הקואליציה בארץ, והממשלה הייתה מתנצלת בשפל רוח בפני הטורקים, וראש ממשלת ישראל היה מתנהג כפי שתום פרידמן הגדול חוזר ומסביר לו על דפי העיתון חדשות לבקרים, לא היה ארדואן מחרחר מלחמה אלא היה מצוי היום בעיצומו של ביקור ממלכתי בישראל, מתחבק עם נתניהו, מרים איתו כוסית "לחיים", וגוזר את הסרט מעל ה"אנדרטה לנרצחי הארמנים". וכמובן שהוא, אותו ארדואן, הרגיש והמוסרי, היה מפסיק את ההפצצות על הכורדים, ומוותר ברצון ובשמחה על כל העניין הקטן והזניח הזה עם ה"מרמרה" ועל שאיפותיו להיות ח'ליף ומנהיג איסלאמי.
כך למשל, לו רק היה הפושע הבינלאומי הזה נתניהו מקפיא את ההתנחלויות, מגרש כמה מאות אלפי יהודים מביתם, מציע תוכנית שלום אמיתית (זכות שיבה, חלוקת ירושלים, הכרה בחמאס, אי הכרה בישראל כמדינה יהודית - כי למי אכפת בכלל) היו אבו-מאזן ואפילו החמאס כורעים על ברכיהם וזוחלים לשולחן המשא-ומתן בתחינה, וכבר היום היינו רואים בעיתון צילום של אבו-מאזן ואבו עלא, יחד עם נציגי חמאס, מפריחים יוני שלום לבנות מרחבת הכנסת.
ובל נשכח את נשיא ארה"ב,
ברק אובמה, האיש שאוזנו (יש אומרים) כרויה למאמריו המחכימים ולתפיסת עולמם של פרידמן ושל חבריו, ובהתאם לכך הוא הצליח להפיל תוך שנתיים את ארצות הברית על ברכיה.
כך יושב לו פרשן ותיק ומכובד, עטור פרסים לרוב, שלמעשה אינו יודע דבר מלבד להקיש במקלדתו ניתוחי הבל ושקרים שהמציא מראייתו החד-סטרית, ומפרסם פעם אחר פעם הערכות מופרכות, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות, מהצדק ומהמוסר, כשהוא מודרך על-ידי עולם הנרטיבים השמאלני ושנאה תהומית חסרת בסיס לראש ממשלתה של ישראל
בנימין נתניהו - על חשבון אזרחי ישראל.
כמה עצוב שאיש כה טיפש ורע נחשב לאיש כה חכם ומוסרי.