חודש הסליחות הגיע וכולנו מתעסקים בסליחות שלנו, בסליחות של אחרים, במי פגענו השנה, את מי העלבנו ומי צריך לבקש מאיתנו סליחה. ישנם שני סוגי סליחות: הסליחה הראשונה היא הסליחה שמשתמשים בה הרבה פעמים ביום, סליחה מתוך נימוס: "סליחה מה השעה?", "סליחה, מתי מתחיל האימון היום?", "סליחה, איך מגיעים לרחוב...?". הסליחה הנוספת היא סליחה מתוך צער, חרטה - סליחה שלרוב אומרים אותה לפני יום כיפור. סליחות בעולם - סליחה בתרבויות השונות כולם מודעים למשמעות הסליחה. אך לכל אחד יש את הסליחה שלו וגם בעולם ובתרבויות השונות ניתן לראות את הבדלי הסליחות. אצל היהודים סליחה מזוהה בעיקר עם יום כיפור, לפני יום כיפור נדרש אדם לבקש סליחה מאלה שפגע בהם במהלך השנה. במהלך יום כיפור מבקש אדם סליחה מאלוהים. בנצרות - אחת החובות הדתיות של המאמין הנוצרי היא סליחה. המאמין הנוצרי צריך ללמוד כיצד לסלוח לאחרים וכך יוכל לקבל מחילה על החטאים. מחילת האל ניתנת על-ידי הכנסייה שבה הכומר עורך טקסים מיוחדים. אצל האמיש, שהם כת נוצרית אדוקה מאוד בארה"ב, משמעות הסליחה היא "לסלוח ולשכוח". בני כת האמיש סבורים שלא צריך לחכות לסלוח, יש להמשיך הלאה, כמה שיותר מהר בחיים. באיסלאם אחד מ-99 שמות אללה הוא "הסולח" ואלוהים נחשב למקור הסליחה. כדי לבקש סליחה וכדי שאלוהים יקבל את סליחתנו, יש להביע ראשית חרטה. אצל הערבים זוהי ה"סולחה" – מנהג מסורתי בו שני הצדדים שרבו צריכים לשבת ביחד עם משלחת של נציגים שיעזרו להם לפתור את הסכסוך. המשלחת מתאמת בין הצדדים ועוזרת לתת פתרונות. הסולחה היא טקס שמלווה באוכל ובשתייה. חשיבות הסולחה זו היכולת לסלוח ולהמשיך הלאה. באפריקה כל שבט מתנהג לפי המסורת שלו - ישנו שבט שבו כאשר מישהו מתנהג בחוסר אחריות, פגע באחר וכדומה, הוא נלקח למרכז הכפר. כל עבודה נפסקת באותו רגע וכל אנשי הכפר נאספים ביחד ומספרים על תכונותיו הטובות, מעשיו הטובים וכל הדברים הטובים שקשורים באותו אדם. לבסוף שוברים את המעגל והנאשם חוזר לכפר וכולם חוגגים. כך סולחים לו. ישנו סרט על שבטי פרא בדרום אפריקה. הסרט מתאר קרבות וטבח בין השבטים. כאשר אנשי השבט היו תופסים את אחד הרוצחים משבט האויב – הם היו מביאים את משפחות ההרוגים ומעמידים אותן מול הנהר. לרגלי ולידי הרוצח קשרו סלעים ואבנים והשליכו אותו לנהר. משפחות שלמות שאיבדו את יקיריהן עומדות מול הנהר וצופות באיש שרצח מישהו ממשפחותיהן טובע למוות. על-פי המסורת, ניתנת למשפחות ההרוגים אפשרות הבחירה להמשיך לעמוד על גדת הנהר ולא לעשות כלום - לאפשר לרוצח לטבוע, או לקפוץ למים, להצילו - ולסלוח לו. בתאילנד יש יום שמוקדש לסליחה ובו מפריחים בלונים באוויר. יש הבדל בין בקשות סליחה בתרבות המערב – ישראל, אירופה, ארה"ב - לבין מדינות אסיה כמו סין, יפן וקוריאה. במדינות אלו שמים דגש חזק על החרטה העמוקה מהלב ומהרגש. נדרשים לא פעם מכתבי סליחה והתנצלות מעמיקים ורגשיים על-מנת להוכיח שהסליחה אמיתית. ורגע לפני יום כיפור, זה הזמן לעשות חשבון נפש, להודות שלפעמים חטאנו ופגענו באחר, לבקש סליחה וכמובן גם לא לשכוח לדעת לסלוח. שנה טובה וגמר חתימה טובה.