עכשיו, אחרי ששמענו את נאומו של אבו מאזן (אבו עבאס), אחרי שאנחנו יודעים שהדוקטור הזה, שחלק מעבודת הדוקטורט שלו הוקדש להכחשת השואה, אנחנו חייבים להתעשת, לקחת נשימה ארוכה ולקבל החלטות אמיצות - לאן פנינו?. האם פנינו למדינה דו-לאומית, שבעוד מאה שנים, אם נתקיים כמובן, לא נתקיים כמדינה יהודית, או שמא פנינו למדינת אפרטייד על גבול הג'נוסייד, כפי שציין מפורשות האבו הזה בהרבה אבו עלי? על-מנת שנהפוך למדינה קטנה יותר, אבל יהודית יותר, עלינו, קודם כל, להתארגן ולהקים שמאל חדש. לא שמאל לאומי, לא שמאל סוציאליסטי, לא שמאל מתון ולא שמאל הזוי. שמאל חדש. שמאל שונה ממה שהכרנו עד היום. לא של"י (א. אבנרי), לא חד"ש (מ. וילנר). לא ר"צ (ש. אלוני) ולא מר"צ (י. ביילין). לא ממ"ד (י. עמיטל) ולא ד"ף (ל. אליאב). גם לא אלטרנטיבות כמו שמואל הספרי ואלדד יניב. לא. פשוט שמאל חדש עם השקפת עולם ברורה, מסודרת, לא משפצת את המציאות ולא נותנת הנחות. שמאל כזה, שהנושא החברתי חשוב לו לא פחות מהנושא המדיני, עשוי לגרוף הרבה מנדטים ולהקים את הממשלה הבאה. ואלו 13 עיקריו של מצע השמאל החדש: - שמאל המבוסס על רוב יהודי (אם הפלשתינים רוצים להקים שמאל משלהם, כזה שייאבק בשלטון שלהם כדי שימהר להשיג עמנו שלום - אהלן וסאהלן).
- שמאל שמאמין כי ארץ ישראל היא שלנו, ורק שלנו. שלא כבשנו שום אדמה שאיננה שלנו, אלא שחררנו אותה מידי הכובשים.
- שמאל שלא מתעלם מההיסטוריה הפשוטה והברורה: ב-1947 הערבים סרבו להחלטת האו"ם על החלוקה, ב-1948 כל מדינות ערב פתחו נגדנו במלחמה, וב-1967 צבאות ערב נבלמו ע"י צה"ל בקו המכונה היום "הקו הירוק".
- שמאל שמוכן לוותר לערבים על שטחים רבים, למעלה מ-98 אחוזים, תמורת שלום בלבד. שלום הכולל סידורי ביטחון, שטחים מפורזים, ערבות בינלאומית.
- שמאל האוהב יהודים אבל לא רוצה להזיק לערבים, אלא אם הם מתנהגים באופן המגדיר אותם כמזוכיסטים ולא מותיר לנו ברירה.
- שמאל שאיננו מוכן לחיות במדינה יהודית שהיא למעשה דו לאומית ושהרוב בה הם ערבים.
- שמאל שלא יאפשר לבג"צ לראות עצמו מעל לכנסת ולממשלה.
- שמאל שלא יאפשר לאנשים כמו אחמד טיבי וטאלב אל סאנע לאחוז במקל בשני הקצוות: גם לשבת בבית המחוקקים היהודי-ישראלי וגם לפעול נגד החלטות לגיטימיות ולגליות שמתקבלות באורח דמוקרטי.
- שמאל שסבור ומשוכנע שיש זיקה היסטורית בין הדת היהודית לארץ ישראל, ובלי יהדות אין ארץ ישראל.
- שמאל נאור, ליבראלי, דמוקרטי, אבל כזה שלא מתעלם מהשורשים היהודיים, מנחיל לדורות הבאים את האהבה לארץ ישראל, מדינת ישראל, עם ישראל ואפילו, תתפלאו, תורת ישראל.
- שמאל שאיננו נותן את הלחי השנייה כמנהג הנצרות, אלא כזה שנלחם בחירוף נפש למימוש צדקתו, במקום לסלוח ולוותר רק כדי להראות אנושי יותר.
- שמאל שאיננו סובל מייסורי מצפון ומוסר כליות כאשר הדברים לא נוגעים לו או קשורים אליו, כפי שנוהג היום השמאל הישן.
מקובל שרק הימין מסוגל להביא שלום, כי השמאל יתמוך בו אוטומטית. לא נכון. גם השמאל. השמאל החדש כמובן, מסוגל להביא שלום, שקט ושלווה אם ישנה את חשיבתו ותפיסתו לחשיבה ימנית, שורשית, אבל יקבל החלטות שיש בהן מקסימום סיכוי ומינימום סיכון. לוו יהי.
|