אחת לכמה חודשים בזמן "שקט" נטבחות משפחות וחלקי משפחות בדרכים ובבתים בישובים. משפחת אימאס לפני שנה, משפחת פוגל במחציתה ועכשיו האב והבן אשר ודניאל פלמר. יש לנו תלונות מוצדקות לממשל מתנכר ועוין, לכוחות ביטחון מגויסים לתעמולת האויב ולהפקרת עוברי אורח ולממשל המצדיק כל נבלה בסיסמה הריקה מאמת: "שלטון החוק" בשעה שהוא מפעיל שלטון גזעני לאורך עשרות שנים. רומס את כבודם וזכויותיהם של היהודים ומגלגל עניינים באו"ם במנטרת ה"מדינה היהודית".
אבל התנהגותנו כציבור וכהנהגה היא שמביאה עלינו את המוות הזה. האחריות לביטחון בכבישים ולביטחון בישובים במצב הקיים מזה שנים, עוד בטרם פרץ אוסלו לעולם היא עלינו. על הקהילה המקומית ועל האזור. בראש ובראשונה עלינו: סיורים, מארבים, פגיעה באויב, ליווים, מודיעין, מעקב אחרי מפגעים ודאגה למעצרם. סיכול פיגועים הוא עלינו. כל זאת בנוסף למאבק אין סופי על זכויותינו הדתיות והפוליטיות. הדברים תלויים זה בזה.
זקני העיר, זקני העדה כאשר נמצא הרוג שלא נודע מי הרגו הולכים אל נחל איתן ועורפים עגלה ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה, עיננו לא ראו, כפר לעמך ישראל. עכשו ערב ראש השנה יש דין ויש דיין ואין כפרה. אין פרה ערופה שתכפר כי אנו טובלים ושרץ בידינו. עשינו כל מה שיכולנו? מפורסם הוא הרש"י שמביא את המדרש וכי יעלה על דעתך שזקני ישראל שופכי דמים הם. אלא לפי שפטרוהו את ההלך ללא לוויה, לא דאגו לבטחונו ולא חינכו אותו כהלכה וגרמו או תרמו לרציחתו.
הנהגות מקומיות ואזוריות חייבת בדין כי הן התומכות באופן עיוור וסומכות ידיהן על העגלה הערופה 'מדינת ישראל' יש עודף!. הן אינן יכולות לרחוץ בנקיון כפיהן ולומר עיננו לא ראו כפר לעמך ישראל. זהו משפט שנאמר על יד הסנהדרין אבל הרי אין סנהדרין ולכן פטורים אנו.
ובכן עשו הנהגה משפטית תורנית ציבורית זו חובתכם אחרת נושמד אנו וכל בית אבינו. יהיו קרבנות העולה האב והבן אשר ודניאל מורי דרכנו לתיקון. הרי אחת נשבע נתניהו להביא שלום עד היהודי האחרון.
יוסף הצדיק שהלך מעמק חברון נפרד מאביו יעקב אבינו ע"ה בלימוד בדיוק בסוגיה זו עגלה ערופה שהיא כתוכחה מגולה נגד אביו ונגד אחיו שהשליכו חולם חלום המלכות אל הבור ומכרו ואתו למצרים. ממשלת ישראל בשלום עם מצרים, ממשלת בגין זרקה את יוסף לבור ומדרון ולבתרון ולמגרון.
לפי שזקני העדה מתכחשים לרעיון הסנהדרין הוא רעיון נטילת האחריות ההלכתית בכל צורה, לאו-דווקא סמוכין דאורייתא וכשצריך גם אל מול המדינה כמו בימי ינאי המלך ושמעון בן שטח כאשר כבשו פניהם בקרקע הם האחראים יותר מכל למה שקורה במיגרון ולמה שקורה בבתרונות הדרך בין חלחול לחברון.
קהל הרבנים בא, תמיד בא ללוויות ולהספדים מצוינים אבל הוא כמעט מיד בא אחרי הזמן וקהל טובי העיר מנענע אחריהם בזקנם כאשר תנענע העז אחר התיש. מחובת טובי העיר, ההנהגות לדרוש מעצמם ומהרבנים להעמיד הנהגות קהילתיות ריבוניות כשהאחריות על המס ועל שומרי העיר ועל שומרי הדרכים ותקנתם היא לעולם עליהם ואינה יכולה להיות מוסרת מהם ולא ניתן להטיל אותה על המדינה.
עצם ההתנהגות הזאת גורמת לבוז וזלזול בכל הסבל והגבורה של היהודים הגרים בישובי הספר בחבלי יהודה השומרון ובנימין. בגליל ובנגב קם השומר החדש ואצלנו ינום ויישן השומר הישן ורק יילל אל המשטרה השקרנית והצבא המשת"פ.
לכן רק הנהגות ראויות שלוקחות אחריות והנושאות את כבוד ישראל, הנהגתו והגנתו ברמה הן הנהגות ראויות לשמן. אנו קוראים לכל היהודים להתארגן שלא רק במסגרת המערכות הרשמיות של הקב"טים ושל השלטון על-אף שרבים מהם עושים לילות כימים תוך סיכונים קשים.
המערכת הביטחונית הקיימת אומנם הוכיחה לאורך עשרות שנים כי היא מצטיינת בסיכולים ממוקדים, מעצר מבוקשים ומודיעין. אין כמוה אבל בכל אלו אין די כשהמטרה בכללה היא מכירת חיסול והתפטרות מעול היהודים ומעול הישובים.
לכן תקום וועדת ביטחון כוללת הכפופה להנהגה בלתי תלויה ומוסכמת ונבחרת על-ידי התושבים כמו כל הוועדות האחרות הנחוצות לקיום חיי היהודים וזכויותיהם כעם על אדמתו בארץ ישראל. הנהגה שעליה להיבחר באופן דמוקרטי למען מטרות הגנה והתיישבות כל אלה מחובת התושבים אם יש להם שמץ של יצר קיום וכבוד עצמי. בשביל כך קמה הרשות היהודית בארץ ישראל. לכנס את כל הנכסים שמדינת שיראל מפקירה כדי להמשיך בשגעונה עם היד המושטת לשלום במשא-ומתן נצחי עם הערבים על חשבון דמי ישראל. די לעיוורון.