תשע"א תיזכר כשנה טובה. זו הייתה שנת היציאה מהמיתון, שהחל ב-2008 והשמיע חרחורי גסיסה בספטמבר 2010 - בשיאה של האופטימיות. סיכמנו אז בשמחה שלמרות שהיה זה מיתון לא קל, הפגיעה שלו בענף ה-ICT הייתה מזערית, וההייטק חזר במהרה להיות הקטר שמוביל את המשק. אחת הסיבות לכך הייתה שארגונים הבינו שקיצוץ, הפסקה או ביטול פרויקטי ICT, משמעותם נזק גדול הרבה יותר לארגון מאשר ההוצאה. אבל סופה של שנה טובה זו מלווה בלא מעט חששות וספקות וברחבי העולם כבר מדברים שוב על מיתון שעלול ליפול על ראשינו. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ערב החג, אנו למדים שמשקלו של ההייטק הישראלי מסך הייצוא הכללי של ישראל אומנם קטן בשנה זו, אבל הוא עדיין דומיננטי. זו אומנם מגמה מדאיגה, אך היא אינה חדשה. תשע"א הייתה השנה שבה איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה התריע מעל כל במה אפשרית מפני הסכנה שישראל תאבד את היתרון התחרותי שלה כמדינת הייטק. הסיבות לכך מתחילות בחינוך, בהיעדר תמריצים שיגרמו לעוד ועוד צעירים ללכת ללמוד את מקצועות המדעים, וממשיכות בהיעדר השקעה בתשתיות שמאפשרות הקמת תעשיית הייטק איתנה כחול-לבן. בשנים שלפני המיתון, התמקדה תדמיתו על ענף ההייטק באקזיטים של חברות ההזנק שמילאו את ליבנו גאווה, אבל משום מה, עם הזמן, נשכחו אלו שמייצרים פה - הארגונים שמעסיקים אלפי עובדים ומתמודדים יום-יום עם מה שקרוי "משבר הדולר". אלו אותם הדולרים שיאפשרו לממשלה ליישם חלק מהמלצות דוח טרכטנברג שהוגש (יום ב') לראש הממשלה. הדוח הוא המסמך הממשלתי הראשון שנולד ברשת החברתית. זה החל במאהלים ובהפגנות והסתיים בעבודה של אנשי מקצוע ומומחים בראשותו של הפרופסור טרכטנברג. במאהלים ובהפגנות ניתן היה לפגוש גם אנשי הייטק - מנהלים ועובדים מהשורה. הם שייכים לאותו מעמד ביניים, שלדעת כולם נושא בנטל. בזירה הטכנולוגית המשיכה תשע"א לממש טרנדים שדובר עליהם בשנים קודמות, ובראשם מיחשוב ענן, וירטואליזציה, CRM חברתי וכמובן מובייל וניידות. השורה התחתונה בהקשר הזה היא שהארגונים מפנימים, כי הטרנדים הללו נמצאים ממש מעבר לדלת - ונערכים בהתאם. התחזיות אומרות שבשנת העבודה הבאה נוכל כבר לבשר על פרויקטים בפועל. במגזר הממשלתי התבשרנו השנה על כמה פרויקטים חשובים, כמו למשל מכרז כוח האדם לבתי התוכנה העובדים עם הממשלה. המכרז יצא לדרך לאחר שהתעכב בבתי משפט ובוועדות ערעור שונות. סימנים מעודדים מבשרים שמיד לאחר החגים נוכל סוף-סוף גם לראות את האזרחים הראשונים שבכיסם תעודת זהות חכמה. זאת, לאחר שרוב המכשולים הוסרו, והחסם האחרון - סוגיית המאגר הביומטרי - ירדה מהפרק בינתיים. ההערכות גורסות, כי ביום ההולדת העשירי לציון הפרויקט הכושל הזה, נוכל להתחיל לנשום לרווחה. במשרדי הממשלה האחרים המשיכו לבצע פרויקטי IT לשיפור ולשדרוג השירותים. כך, למשל, זו הייתה השנה שבה נושא שיפור השירות וממשל זמין קיבלו תקציבים נוספים. השר מיכאל (מיקי) איתן, שקיבל לפני שנתיים וחצי מעטפה ריקה מראש הממשלה עליה כתוב "שירות לאזרח", יוכל בתום הקדנציה שלו להחזיר אותה כשהיא מלאה תוכן והישגים. במשרד הבריאות, לעומת זאת, המשיכו גם בתשע"א לא לעשות דבר לקידום פרויקט הליבה מזו"ר, שתוקצב לפני שש שנים ברבע מיליארד שקלים. זו גם הייתה השנה שבה דיברנו רבות על היערכות לשעת חירום, והוכחנו שוב את מרכזיותו של ה-ICT בהכנה לרעידות אדמה, מתקפות טילים וכמובן מלחמות סייבר. שתהיה לכולנו שנה טובה.