אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, הרים את הכפפה והגיש הצעה למניעת התפטרותם של מתמחיו. ראוי לזכור שהכללית מבטחת למעלה ממחצית תושבי מדינת ישראל, היא המעסיק הגדול ביותר בישראל ובעולם בתחום הבריאות, לכללית יש 14 בתי חולים, כך שהיא הניזוקה הגדולה מהתפטרות המתמחים.
מחאת המתמחים החלה בבתי החולים של הכללית, מאיר ושניידר. הכללית, כמו שלוש קופות החולים הנוספות, מכבי, מאוחדת ולאומית, מתקיימת בעיקר על כספי הציבור. הפתרון של מנכ"ל הכללית יבוא בסופו של דבר לפתחם של משרדי הבריאות והאוצר. למעשה מה שיגרום הפתרון של מר דפס הוא למשבר עמוק יותר במערכת הבריאות, שכן מתמחים מבתי החולים הציבוריים יצאו דפוקים. אולי דפס שואף לגייסם אליו? המחסור ברופאים ובמתמחים יכול להפתר בדרך זו, מר דפס. לפחות בכללית. האם למדינה יש עניין בסגירתם של בתי חולים? בצמצום השירותים הרפואיים לתושבים? בשינוי מערכת הבריאות? אין ספק שמחאת המתמחים הציפה בעיה שקיימת שנים רבות, אולם לא זכתה להתייחסות.
בהעדר שר בריאות במשרה מלאה הרואה את התמונה הכוללת, אולי תקום גם למשבר זה ועדה ציבורית לשינוי מערכת הבריאות? או אז נהנה אנו תושבי מדינת ישראל המבוטחים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי לשירותי בריאות הטובים בעולם. או שמא יש כוונה נסתרת של ראש הממשלה ושר הבריאות להפריט את מערכת הבריאות?
האם חסרים רופאים בישראל? האם חסרים שירותים רפואיים בישראל? התשובה היא לא!!! יש עודף שירותים. עודף שירותים יוצר תחרות על אותם צרכנים ועם אותם שחקנים, אלא שסביבם יש מנגנונים מנופחים המעסיקים אלפי עובדים. ניקח את קופות החולים - 4 במספר. כולן מעניקות אותם שירותים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. לכל אחת מהקופות ביטוחים משלימים שנועדו להגדיל הכנסותיהן ולתת שירותים מעבר לשירותים בסל הבסיסי שמעניקה המדינה.
כל קופה מתוקצבת לפי מס' הנפשות המבוטחות בה, אלא שמדי שנה במסגרת חוק ההסדרים (זה שמקצר תהליכי חקיקה ונועד למחטפים בדרך כלל) נוספות הגדרות המשנות את כללי ההתחשבנות עם קופות החולים, כך שקופה המבטחת זקנים או ילדים עד גיל מסוים וחולים במחלות קשות מתוגמלות יותר (שיטת הקפיטציה). בסופו של דבר אנו נזקקים לרופא משפחה מקצועי וזמין שידע לנתב אותנו בשבילי המערכת. האם כל עיר צריכה בית חולים? האם בכל בית חולים צריכות להיות כל המחלקות וכל השירותים הרפואיים? במדינתנו הקטנה גיאוגרפית יש ריבוי שירותים רפואיים על כל קמ"ר. אז מה עושים? ממציאים שירותים רפואיים אטרקטיביים. מקימים עוד מרפאות, מקימים עוד מכון MRI. טרם מיצינו את הטכנולוגיה הקיימת ואנו אצים לרכישת הטכנולוגיה הבאה. וזה עולה לנו המון כסף. כשאני אומר לנו, כוונתי למשלמי המיסים.
מה לעשות? הכיס הוא כיס ציבורי. המשחק הוא פשוט מאד - מעבירים מכיס ימין לכיס שמאל או מכיס קדמי לכיס אחורי, ובסופו של יום הכסף יוצא מאותו מקור. מחאת המתמחים ושביתת הרופאים שקדמה לה לא השיגה מאומה. המשבר הבא במערכת הבריאות יהיה חמור שבעתיים כי השר במשרה חלקית כיבה את השריפה, אבל הגחלים עדיין לוחשות בלאט.
חוק רמון, חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994), היה טוב בזמנו. הגיעה העת לשנות תפיסה, להקים ועדה ציבורית שתגבש המלצות לאן פניה של מערכת הבריאות בעשור הקרוב. יש לנו רפואה מעולה, אנשי מקצוע מצוינים, ארגוני חולים בשפע, אבל בהיותנו עסוקים בכיבוי שריפות נמצא את עצמנו במשבר הבא בקרוב. ובהעדר שר בריאות מי ידאג לבריאות תושבי מדינת ישראל??? נפשפש בהיסטוריה הקצרה שלנו ונוכח שתיק הבריאות מעולם לא היה משאת נפשם של אלה שקיבלו אותו. הרי איזה תיק מעצבן זה תיק הבריאות? חולים? רופאים? מה יותר אטרקטיבי מתיק האוצר, הביטחון, החוץ?
